פרק לד. "חאלאקע" בל"ג בעומר במירון

א. "חאלאקע" בל"ג בעומר על קבר רשב"י במירון . רכט

ב. טעם למה התינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר . רכט

פרק לד

"חאלאקע" בל"ג בעומר במירון

א) "חאלאקע" על קבר רשב"י בל"ג בעומר

א. הה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו "כמנהג הידוע" ועשה שם יום משתה ושמחה.

(שער הכוונות פז, ב)

ב. שורש מלת "חאלאקע" נובע מלשון המקרא, ואנכי איש חלק (בראשית כ"ז, י"ב).

ג. הרח"ו כותב שהוא "מנהג ידוע", כנראה מנהג קדמוני עוד מהראשונים. והנה האריז"ל בא ממצרים למירון לאשר ולקיים המנהג הידוע הזה ביום משתה ושמחה.

ד. כשמגלח בנו לעשות לו פיאות שהוא מצוה, יעלה למירון וישמח שם שמחה גדולה.

(משנת חסידים מסכת אייר)

ב) טעם למה התינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר

א. בההוא יומא הוא הלולא דרשב"י, וכל יומא דרשב"י לא נראתה הקשת, והנה ביום עלותו למרום עושין הסימן בקשת לרמוז על זה.

(בני יששכר בשם הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זי"ע)

עמרי מרמת השרון - לפני החלאקה



חלאקה -(מילה בערבית שפירושה תספורת )

זה הוא מנהג בו גוזזים , בפעם הראשונה, את שערות ראשו של ילד, המגיע לגיל שלוש.

הטעם לגזיזת השערות בגיל שלוש הוא משום שגיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. למדים זאת מהכתוב בתורה: " שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה' " (ויקרא י"ט – כ"ג-כ"ה).וכיוון שבמצווה זו מתחילים ההורים לחנך את הילד למצוות, נהגו לשמוח כדי לחבב המצוות. יש הנוהגים: לקחת את הילד לרבנים או לתלמידי חכמים ,עם מיני מתיקה, וכל רב גוזז מעט שערות ומברך את הילד. יש הנוהגים לערוך חלאקה בבית-כנסת, או בקברות צדיקים, ברוב שמחה עם קרובים וידידים ומכבדים במיני מתיקה, מאכל ומשקה, בשמחה ובניגונים.

פשט המנהג לערוך חלאקה במירון ,על קברם של התנאים הקדושים רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, ביום ההולדת , או בל"ג בעומר, בהילולא , בליווי כלייזמרים, שמחה וריקודים, כאשר יום ההולדת השלישי חל בסמיכות של כמה חודשים לפני או אחרי ל"ג בעומר.

שורש מנהג החאלקה בל"ג בעומר:

כתב רבי חיים ויטאל, על מנהג האר"י ז"ל ביום ל"ג בעומר: "והרב רבי יונתן שאגיש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני ללמוד עם מורי ז"ל , שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע. ועשה שם יום משתה ושמחה. (שער הכוונות).רבי חיים ויטאל מציין בספרו כי רבינו האר"י ז"ל קיים מנהג זה לבנו אך לא ברור אם מנהג זה היה כבר נהוג לפני, או שהאר"י ז"ל הוא שייסד מנהג זה.

תפילה שמתפללים בעת גזיזת השיער:

יהי רצון מלפניך ד' אלוקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים, מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצוותיך ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצוות פאת הראש שציונו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדיש הזה, מורנו ורבינו עטרת ראשינו, רבי שמעון בר יוחאי, כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הוראות בחיי אביו ואמו, אמן נצח סלה:

ואחר כך אומרים מזמור ק"נ שבתהילים:

הללו-יה, הללו אל בקודשו, הללוהו ברקיע עוזו, הללוהו בגבורותיו, הללוהו כרב גדלו, הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל וכינור, הללוהו בתוף ומחול, הללוהו במינים ועגב, הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה, כל הנשמה תהלל יה הללויה.

ברכה לילד:
אבי הבן או חכם מברך את הילד: ישִֽׂמְךָ אֱלֹהִים כּאֶפְרַיִם וכִמְנַשֶּׁה: יבָֽרֶכְךָ ה' ויִשְׁמרֶֽךָ: יָאֵר ה'  פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא ה'  פָּנָיו אֵלֶיךָ ויָשֵׂם לךָ שָׁלֽוֹם: ושָׂמוּ אֶת שׁמִי עַל בּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָֽרכֵֽם:
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּתֵּן בּלִבּךָ אַהֲבָתוֹ. ותִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנֶיךָ כּל ימֵי חַיֶּיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא. וִיהִי חֶשְׁקךָ בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת, לִבּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, פִּיךָ ידַבֵּר חכְמוֹת וּלְשׁוֹנְךָ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת, עֲפְעַפֵּיךָ יַישִׁירוּ נֵגְדֵּךָ, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּפַנֶיךָ יָזְהִירוּ כְּזוֹהַר הַרָקִיעַ, שִׂפְתוֹתֵיךָ יָבִּיעוּ דָעָת, וְכִלְיוֹתֵיךָ תַעֲלוֹזְנָה מֵישַׁרִים, וּפְעֲמֵיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי עָתִיק יוֹמִין, ויִתֵּן לךָ בָנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וצַדִּיקוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת כּל ימֵיהֶם. וִיהִי מקוֹרְךָ בָרוּךְ. ויַזְמִין לךָ פַּרְנָסָֽתךָ בנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָֽרחָבָה. ולֹא עַל ידֵי מַתּנַת בָּשָׂר וָדָם. פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת ה'. וְיָתְמִיד בְּרִיאוּתְךָ וְיִשְׁלָח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה ברמ"ח אֵבָרֶיךָ ובשס"ה גִּידֶיךָ, ותִכָּתֵב לחַיִּים טוֹבִים וְאֲרֻכִּים בּתוֹךְ כּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן:

 

גזירת שער:
מכבדים תלמידי חכמים לגזור מעט משער הילד. אחר כך יעשו כן קרובי המשפחה. וכל אחד מברך את הילד בתורה ויראת שמים כליבו הטוב. טוב לומר קודם לתספורת:
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בּיִחוּדָא שׁלִים בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן הַיּוֹם הַזֶּה, לְסָפֶּר שְׂעַר רֹאשׁוֹ שֶל הַיֵלֶד וַהֲרֵינִי מכַוֵּן להַעֲבִיר דִּינִים הַקָּשִׁים, וַהֲרֵינִי מכַוֵּן לקַיֵּם שׁתֵּי מִצְוֹת בִּפְאַת הָרֹאשׁ, פֵּאָה אַחַת מִצַּד יָמִין וּפֵאָה אַחַת מִצַּד שׂמֹאל. ואֵל שַׁדַּי יִהְיֶה בּעֶזְרָתִי תָמִיד. וַהֲרֵינִי מֵכִין את הילד לִהְיוֹת מָדוֹר וכִסֵּא אֶל אָדָם הַקָּדוֹשׁ, וכַכָּתוּב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בּצַלְמוֹ", ונֶאֱמַר "כִּי בּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם", ונֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָֽתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בּךָ אֶתְפָּאָר": וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת זוֹ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם עַתָּה כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכל הַכַּוָּנוֹת הָֽראוּיוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוָה זוֹ. וְתַעֲשֶׂה מִצְוָה זוֹ פְּרִי לְמַעְלָה בְּמָקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ:

בשעה שגוזרים השער אומרים מזמור זה:
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

אחרי שגוזרים השער טוב לומר:
יהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ הַבֵּן הַזֶּה לקַיֵּם מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קדוֹשִׁים כָּךְ תּזַכֵּהוּ לתוֹרָה למִצְוָה לחֻפָּה ולִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רוִיחֵי, וִיקוּיָם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ ויוֹסִיפוּ לךָ שׁנוֹת חַיִּים, כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים ושָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לךָ, אָמֵן כֵּן יהִי רָצוֹן:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן ואֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תבָרְכוּ אֶת בּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יבָרֶכךָ ה' ויִשְׁמרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ ויָשֵׂם לךָ שָׁלוֹם: ושָׂמוּ אֶת שׁמִי עַל בּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכּל רָע יבָרֵךְ אֵת הַנּעָרִים ויִקָּרֵא בָהֶם שׁמִי ושֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם ויִצְחָק ויִדְגּוּ לָרֹב בּקֶרֶב הָאָרֶץ: ואֵל שַׁדַּי יבָרֵךְ אֹתךָ ויַפְרךָ ויַרְבֶּךָ והָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: מֵאֵל אָבִיךָ ויַעְזרֶךָּ ואֶת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִּפְחַד ושָׁכַבְתָּ ועָרְבָה שׁנָתֶךָ. ה' יִשְׁמרְךָ מִכּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה ועַד עוֹלָם, אָמֵן.

פיוט "בר יוחאי"
יש נוהגים לשיר את הפיוט "בר יוחאי" לכבוד רבי שמעון בר יוחאי זיע"א:
בַּר יוֹחָאי, נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פּאֵרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדךָ וַהֲדָרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמדִים, לִמּוּדֵי ה' הֵם לוֹמדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, ולִשְׂדֵה תַּפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה, וחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹררֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִי ישׁוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, בּקֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, קַו יָרוֹק מחַדֵּשׁ חְדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קשָׁרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, י' חכְמָה קדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פּנִימָה, לב נתִיבוֹת רֵאשִׁית תּרוּמָה, אַתְּ כּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, אוֹר מוּפלָא רוּם מַעְלָה, יָרֵאתָ מִלּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה ואַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תשׁוּרֶךָ:
בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמדֶיךָ, ואַשְׁרֵי הָעוֹמדִים עַל סוֹדֶךָ, לבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ ואוּרֶיךָ: