תפילה קודם לימוד הזוהר הקדוש

הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה הָכָא הוּא רוּחָא דְּאִקְרֵי חוּ''ט הַשָּׁנִי, רָזָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ד) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, הַאי הֵיכָלָא (היכלא דאקרי) אִקְרֵי הֵיכַּל הָרָצוֹן, הָכָא רוּחָא דְאִיהוּ רַעֲוָא דְּכָל הָנֵי רוּחִין תַּתָּאִין רָהֲטִין אֲבַתְרֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בִּנְשִׁיקָה בִּרְחִימוּתָא.

הַאי רוּחָא אִתְכְּלִיל בְּשִׁית. וְקָיְימָא בְּשִׁית. אִתְכְּלִיל בְּשִׁית דִּלְתַתָּא בַּהֲדֵיהּ. וְקָיְימָא בְּשִׁית עִלָּאִין. וּבְגִין כָךְ הַאי רוּחָא אַפִּיק תְּרֵיסַר נְהוֹרִין כְּלִילָן כֻּלְהוּ מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא, הָנֵי תְּרֵיסַר נְהוֹרִין אִנּוּן חָדוּן לְסַלְקָא לְעֵילָא וּלְקַבְּלָא כָּל אִנּוּן דִּלְתַתָּא.

הֵיכָלָא דָא דְּאִיהוּ רָצוֹן רַעֲוָא דְּכֹלָּא, מָאן דְּקָשַׁר קִשְׁרִין, וְסָלִיק לוֹן הָכָא, דָּא הוּא דְּאַפִּיק רָצוֹן מֵיְיָ בַּחֲבִיבוּתָא. בְּגוֹ הֵיכָלָא דָּא אִתְכְּנִישׁ משֶׁה בִּרְחִימוּ דְּנָשִׁיק נְשִׁיקֵי רְחִימוּתָא. הַאי הוּא הֵיכָלָא דְּמשֶׁה. רוּחָא דָא רוּחָא דִרְחִימוּתָא, רוּחָא דְיִחוּדָא דְּאַמְשִׁיךְ רְחִימוּ לְכָל סִטְרִין.

וְאִנּוּן (ד''א אנון) תְּרֵיסַר נְהוֹרִין סָלְקִין וְלָהֲטִין. מִנְּצִיצוּ דִּלְהוֹן נָפְקֵי אַרְבַּע חֵיוָון קַדִּישִׁין רְחִימֵי דְאַהֲבָה, אִלֵּין אִקְרוּן חַיּוֹת גְדוֹלוֹת לְאִתְחַבְּרָא אִנּוּן זוּטֵי לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ, דִּכְתִיב, (תהלים קד) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת.

אִלֵּין אֲחִידָן דָּא בְּדָא לְד' סִטְרִין, כֶּאֱגוֹזָא דְּמִתְחַבְּרָא לְד' סִטְרִין, וּבְּגִין כָּךְ אִקְרֵי הֵיכָלָא דָא, גִּנַּת אֱגוֹז דִּכְתִיב, (שיר השירים ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מַאי אֶל גִּנַּת אֱגוֹז, בְּגִינֵיהּ דְּגִנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי דְּאִיהוּ הֵיכָלָא דִּרְחִימוּ לְאִתְדַּבְּקָא דְּכוּרָא בְּנוּקְבָא.

אִלֵּין אַרְבַּע מִתְפָּרְשָׁן לִתְרֵיסַר, תְּלַת תְּלַת לְכָל סְטַר. כָּל אִנּוּן תַּתָּאֵי כְּלִילָן בְּהוּ. וּבְהוּ קַיָימִין רוּחִין בְּרוּחִין נְהוֹרִין בִּנְהוֹרִין, כֻּלְהוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין עַד דְּאִתְעֲבִידוּ חַד. וּכְדֵין הַאי רוּחָא דְּכָלִיל מִכֻּלְהוּ סָלְקָא לְאִתְעַטְּרָא (נ''א לאתערא) בְּרוּחָא דִּלְעֵילָא הַהוּא דְּאִקְרֵי שָׁמַיִ''ם וְזַמִּין לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְקְשָׁרוּ כֻּלְהוּ דִלְתַתָּא בַּהֲדֵיהּ אָמַר (שיר השירים א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, וּכְדֵין אִיהוּ חֶדְוָה לְאִתְקַשְּׁרָא רוּחָא בְּרוּחָא וּלְאִשְׁתַּלָּמָא דָא בְּדָא, כְּדֵין אִיהוּ שְׁלִימוּ בְּחִבּוּרָא חָדָא.

דף מה ע''א

כֵּיוָן דְּהַאי רוּחָא אִתְחַבַּר בַּהֲדֵיהּ וְאִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא וְאִתְנְהִירוּ דָּא בְּדָא בְּכָל שְׁלִימוּ כְּדְקָא חָזֵי בְּהַאי רְעוּתָא דְּצַלֵּי בַּר נָשׁ זַכָּאָה דְּסָלִיק כּוֹלָא כְּדְקָא חָזֵי, (דף מה ע''א) עַד הַהוּא אֲתַר לְחַבְּרָא רְחִימוּ דָא בְּדָא, כְּדֵין (ד''א שמיא אתחבר ברוחא דא ברחימו בשלימו באנהרותא מתדבקן דא בדא, כדין) כָּל אִנּוּן הֵיכָלִין וְכָל אִנּוּן רוּחִין דְּאִתְכְּלִילוּ בְּהַאי כָּל חַד וְחַד מֵאִנּוּן רוּחִין וְהֵיכָלִין דְּאִנּוּן בִּכְלָלָא דְשָׁמַיִם כָּל חַד וְחַד נָטִיל הַהוּא הֵיכָלָא וְהַהוּא רוּחָא (באתר) דְּאִתְחַזֵּי לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ וּלְאִשְׁתַּלָּמָא בַּהֲדֵיהּ כְּדְקָא יָאוּת. (ד''א בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי שמיא רוחא קדישא לעילא נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצו''ן סליק לון לגבייהו בההוא יחודא. והכי אתחברן רצון לאתנשקא) (כן צ''ל הרש''ב) (נ''א בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי רצון סליק לון לגבייהו בההוא יחודא והכי אתחברן שמים דאיהי רוחא קדישא לעילא נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצון לאתנשקא) דָּא בְּדָא. לְאִתְחַבְּרָא דָא בְּדָא לְאִשְׁתַּלָּמָא דָּא בְּדָא. וְרָזָא דָא (בראשית כט) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְגו'.

אַבְרָהָם דְּאִיהוּ יְמִינָא לְעֵילָא נָטִיל (ד''א ל''ג היכלא דקאמרן) (היכל אהבה) רוּחָא דְאִקְרֵי אַהֲבָ''ה לְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא לְאִתְחַבְּרָא דָא בְּדָא לְמֶהוֵי חַד וְסִימָנָיךְ (בראשית יב) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתּ. וְשַׁפִּירוּ דְּאִתְּתָא בְּאִנּוּן שָׁדַיִם.

יִצְחָק דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא נָטִיל הַהוּא הֵיכָלָא (פקודי רנ''ו א דבי דינא דכל דינין מתערין מתמן רוחא דאקרי זכותא לאתחברא דא בדא ולאשתלמא דא בדא למהוי כלא חד כדקא יאות. שאר נביאים נטלין תרין היכלין (ד''א דלתתא)), תְּרִין רוּחִין נוֹגַ''הּ וְזֹהַ''ר, בְּרָזָא דִכְתִיב, (שיר השירים ז) חֲמוּקֵי יְרֵכַיִךְ וְגו' לְאִתְקַשְּׁרָא אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי חָד.

יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַמּוּדָא דְעָלְמָא (פקודי רנח א) נָטִיל הֵיכָלָא דְסַפִּיר רוּחָא דְאִקְרֵי לִבְנַת הַסַּפִּיר, וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב, (שמות כד) וְתַחַת רַגְלָיו, בְּגִין יְקָרָא דְמַלְכָּא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וּלְבָתַר עַמּוּדָא דָא נָטִיל יַתִּיר דְּאִיהוּ רָזָא דְרָזִין בְּאֲתַר דְּהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. עַד הָכָא מִתְחַבְּרָן דַּרְגִּין וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא לְאִשְׁתַּלָּמָא דָּא עִם דָּא לְמֶהֱוֵי כֻּלְהוּ חַד. כֹּלָּא כְּדְקָא חָזֵי. וּכְדֵין (מלכים א יח) יְיָ הוּא הָאֱלהִים וְגו'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאֲתֵי מָאן דְּיָדַע לְקָשְׁרָא לוֹן וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ. הָכָּא הַכְּרָעָה (ד''א ל''ג בהכרעה הכא ומוסיף הווי''ן) וְהִשְׁתַחֲוָאָה, וְקִידָה, וּפְרִישׂוּ דְּכַּפִּין, וּנְפִילָה דְאַפִּין לְאַמְשָׁכָא רְעוּתָא דְּרוּחָא עִלָּאָה נִשְׁמָתָא דְּכָל נִשְׁמָתִין דְּאִיהוּ תַּלְיָא לְעֵילָא עַד אֵין סוֹף. (ד''א ל''ג סוף) דְּמִנֵּיהּ נָפְקֵי נְהִירוּ וּבִרְכָאן לְאַשְׁלָמָא כֹּלָּא מִלְּעֵילָא כְּדְקָא יָאוּת. וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין בְּכָל סִטְרִין כְּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין כָּל גִּזְרֵי דִינִין מִתְבַּטְלִין וְכָל רְעוּתָא אִתְעֲבִיד לְעֵילָא וְתַתָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר. וּכְתִיב, (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו: הֵיכָּלָא שְׁבִיעָאָה הֵיכָּלָא דָא לָאו בֵּיהּ דִיוּקְנָא מַמָּשׁ, כֹּלָּא אִיהוּ בִּסְתִימוּ וְגו' (ד''א גו) רָזָא דְרָזִין, פָּרוּכְתָּא דִפְרִיסָא (ד''א פריסא) קָיְימִין כֻּלְהוּ הֵיכָלִין דְּלָא לְאִתְחַזָּאָה תְּרִין כְּרוּבִים (ד''א ל''ג דא מן דא קיימין), לְגוֹ מִן דָּא קָיְימָא כַּפּוּרְתָּא דִּיוּקְנָא דְקֹדֶשׁ קוּדְשִׁין, בְּגִין כָּךְ הֵיכָלָא דָא אִקְרֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הַאי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֲתַר מִתְתַּקְנָא לְהַהוּא נִשְׁמָתָא עִלָּאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא עָלְמָא דְּאֲתֵי לְגַבֵּי הַאי (נ''א עלמא) עִלָּאֵי.

דְּהָא כַּד מִתְחַבְּרָן כֻּלְהוּ רוּחֵי דָא בְּדָא וְאִשְׁתַּלִּימוּ דָּא עִם דָּא כְּדְקָא חָזֵי, כְּדֵין אִתְעַר רוּחָא עִלָּאָה נִשְׁמָתָא דְכֹלָּא לְגַבֵּי עֵילָא סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, לְאַתְעָרָא עַל כֹּלָּא לְאַנְהָרָא לוֹן מֵעֵילָא לְתַתָּא. וּלְאַשְׁלָמָא לוֹן לְאַדְלָקָא בּוֹצִינִין.

דף מה ע''ב

וְכַד כֹּלָּא (נ''א איהו) בִּשְׁלִימוּ בִּנְהִירוּ דְּכֹלָּא וְנָחִית נְהִירוּ עִלָּאָה, כְּדֵין הַאי הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה אִיהוּ הֵיכָלָא סְתִימָאָה בִּסְתִימוּ דְּכֹלָּא לְקַבְּלָא הַהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים נְהִירוּ דְּנָחִית וּלְאִתְמַלְיָיא מִתַּמָּן כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא וְאִתְמַלְיָיא, וְלָא אִתְמַלְיָיא אֶלָּא מֵהַאי הֵיכָלָא דְּמִתְתַּקְנָא לְקַבְּלָא הַהוּא נְהִירוּ עִלָּאָה, וְרָזָא דָּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה אִיהוּ אֲתַר דְּחִבּוּרָא דְּזִוּוּגָא, לְאִתְחַבְּרָא שְׁבִיעָאָה בִּשְׁבִיעָאָה לְמֶהֱוֵי (דף מה ע''ב) כֹּלָּא חַד שְׁלִימוּ (ד''א חד) כְּדְקָא חָזִיִ.

וּמָאן דְּיָדַע לְקָשְׁרָא יִחוּדָא דָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ רָחִים לְעֵילָא רָחִים לְתַתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (איהו) גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵּל. סָלְקָא דַעְתִּין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא בְּמָארֵיהּ, לָאו הָכִי, אֶלָּא בְּגִין דְּכַד אִיהוּ קָשִׁיר קְשִׁירִין וְיָדַע לְיַחֲדָא יִחוּדָא וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין וְכָל שְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח וְכֹלָּא אִתְבָּרְכָא כְּדְקָא יָאוּת, כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין וּמִתְבַּטְּלִין וְלָא אִשְׁתְּכַח דִּינָא בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאֲתֵי. דָּא הוּא לְתַתָּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם דָּא הוּא קִיּוּמָא דְעָלְמָא. בְּכָל יוֹמָא קָארֵי עֲלוֹי כָּרוֹזָא (ישעיה מא) וְאַתָּה תָּגִיל בַּיְיָ בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל.

כְּגַוְונָא דָא קָרְבָּנָא (ד''א ל''ג דא) סָלְקָא תְּנָנָא וּמִסְתַּפְּקִין (ד''א ביה) כָּל חַד וְחַד כִּדְקָחָזֵי לֵיהּ, וְכַהֲנִי בִּרְעוּתָא וְלֵוָאֵי בִּבְסִימוּ דְּשִׁירָתָא. דָּא אִתְכְּלִיל בְּדָא, וְעַיְילֵי הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא רוּחָא בְּרוּחָא עַד דְּמִתְחַבְּרָן בְּדוּכְתַּיְיהוּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא וְאִשְׁתַּלִּימוּ דָּא בְּדָא וְאִתְיַיחֲדוּ דָּא בְּדָא עַד דְּאִנּוּן חַד (ד''א ל''ג) (ואתנהרין) וְנָהֲרִין דָּא בְּדָא.

כְּדֵין נִשְׁמָתָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא אַתְיָא מִלְּעֵילָא וְנָהִיר לוֹן, וְהֲווּ נְהִירִין כֻּלְהוּ בּוֹצִינִין בִּשְׁלִימוּ כְּדְקָא חָזֵי, עַד דְּהַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה אִתְעַר וְכֹלָּא אָעִיל לְגַבֵּי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאִתְבָּרְכָא וְאִתְמַלְיָיא כְּבֵירָא דְּמַיִין נָבְעִין וְלָא פָּסְקִין, וְכֻלְהוּ. מִתְבָּרְכָאן לְעֵילָא וְתַתָּא.

הָכָא רָזָא דְּרָזִין, הַהוּא דְּלָא אִתְיְידַע וְלָא אָעִיל בְּחוּשְׁבְּנָא. רְעוּתָא דְּלָא אִתְפַּס לְעָלְמִין בְּסִים לְגוֹ לְגוֹ בְּגַוַּויְיהוּ, וְלָא אִתְיְידַע הַהוּא רְעוּתָא וְלָא אִתְפַּס לְמִנְדַע (ד''א ל''ג) (לן) וּכְדֵין כֹּלָּא רְעוּתָא חָדָא עַד אֵין סוֹף וְכֹלָּא אִיהוּ בִּשְׁלִימוּ מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא וּמִגּוֹ לְגוֹ. עַד דְּאִתְעֲבִיד כֹּלָּא חָד. הַאי רְעוּתָא לָא אָעִיל לְגוֹ אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְיְידַע עַד דְּכֹלָּא אִשְׁתְּלִים וְאִתְנְהִיר בְּקַדְמִיתָא בְּכֻלְהוּ סִטְרִין. כְּדֵין בָּסִים הַהוּא רְעוּתָא (ד''א ל''ג) (לכלא) וְלָא (ד''א דלא) אִתְפַּס לְגוֹ בְּגוֹ בִּסְתִימוּ, וּכְדֵין זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּיִתְדַּבַּק בְּמָארֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, זַכָּאָה אִיהוּ לְעֵילָא זַכָּאָה אִיהוּ לְתַתָּא עֲלֵיה כְּתִיב, (משלי כג) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּכֻלְהוּ אִשְׁתַּלִּימוּ דָא בְּדָא וְאִתְקַּשְּׁרוּ דָּא בְּדָא בְּקִשּׁוּרָא חָדָא וְנִשְׁמָתָא עִלָּאָה נָהִיר לוֹן מִסִּטְרָא דִלְעֵילָא, וְכֻלְּהוּ נְהוֹרִין אִנּוּן בּוֹצִינָא חָדָא בִּשְׁלִימוּ, כְּדֵין רַעֲוָא חָדָא דְּמַחֲשָׁבָה (ד''א במחשבה) אִתְפַּס (ד''א לגו לגו דנהירו דסליק על כלא ובגו לגו בההוא רעותא במחשבה אתפס) נְהִירוּ דְּלָא אִתְפַּס וְלָא אִתְיְידַע בַּר הַהוּא רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה תָּפִיס וְלָא יָדַע מַה תָּפִיס אֶלָּא דְּאִתְנְהִיר וְאִתְבַּסָּם הַהוּא רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה וְאִתְמַלְיָיא כֹּלָּא וְאִשְׁתְּלִים כֹּלָּא וְאִתְנְהִיר וְאִתְבַּסַּם כֹּלָּא כְּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ וְגו'.

מָאן דְּזָכֵי לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ כְּהַאי גַּוְונָא, יָרִית עָלְמִין כֻּלְהוּ, רְחִימָא לְעֵילָא רְחִימָא לְתַתָּא, צְלוֹתֵיהּ לָא אֲהַדְּרָא רֵיקַנְיָא, דָּא אִתְחַטֵּי קַמֵּי מָארֵיהּ כִּבְרָא קַמֵּי אֲבוֹי וְעָבִיד לֵיהּ רְעוּתָא בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאֵימְתֵיהּ שַׁלִּיט עַל כָּל בִּרְיָין אִיהוּ גָּזִיר וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד. עֲלֵיהּ כְּתִיב, (איוב כב) וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר:

(נדפס בריש זהר חדש) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר וְגו'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִכָּאן דְּעֲקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהָנִי נְטִיעָן (ד''א ושתיל לון משמע דכתיב יהי. רבי יהודה אומר אור שכבר היה תנן, משמע דכתיב ויהי אור, והיה לא כתיב אלא ויהי. וכד אסתכל קודשא בריך הוא באנון דרין דרשיעייא. גניז ליה לצדיקייא הדא הוא דכתיב, (תהלים צו) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה והא אתמר, ויאמר אלהים יהי אור, הדא הוא דכתיב, (ישעיה מא) מי העיר ממזרח וגו'.

דף מו ע''א

וירא אלהים את האור כי טוב. מאי ראה, אמר רבי חייא כדקאמרן חמא בעובדייהו דרשיעייא וגניז ליה. רבי אבא אמר וירא אלהים את האור כי טוב לגנוז אותו. וירא אלהים את האור), (נ''א ושתיל לון דכתיב ויהי אור מאי משמע אור שכבר היה אור. רבי יהודה אומר אור לא נאמר אלא ויהי לומר שכבר היה וכתיב אור זרוע לצדיק וגו' והאי הוא דכתיב מי העיר ממזרח וגו'. וירא אלהים את האור ויבדל אמר רבי יצחק כדאמרן דחמא בעובדייהון דרשיעייא וגניז ליה. רבי אבא אמר חמא) דְּסָלִיק נְהוֹרֵיהּ מִסְיָיפֵי עָלְמָא עַד סְיָיפֵי עָלְמָא, וְכִי טוֹב הוּא (דף מו ע''א) לְאַגְנָזָא לֵיהּ דְּלָא יֶהֱנוּן מִנֵּיהּ חַיָּיבֵי עָלְמָא.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב דְּלָא יִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִתְחָא, כְּתִיב הָכָא כִּי טוֹב וּכְתִיב הָתָם (במדבר כד) כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְסוֹפָא דִקְרָא (ד''א אוכח) וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, וּבְּגִין כָּךְ לָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִתְחָא וְאַף עַל גַּב דְּשִׁיתֵּף לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּחֲדָא.

תָּא חֲזֵי, נְהִירוּ עִלָּאָה לְמֶהוֵי נָהִיר הַאי אוֹר. וּמֵהַהוּא נְהִירוּ חַדוּ לְכֹלָּא בֵּיהּ. וְהוּא יָמִינָא לְאִתְעַטְּרָא גּוּלְפוֹי (נ''א גליפי) גְּלִיפִין בַּהֲדֵיהּ וְהָא אִתְּמָר. כְּתִיב, (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ. מָה רַב טוּבְךָ דָּא אוֹר קַדְמָאָה דְּגָנִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לִירֵאֶיךָ לַצַּדִּיקִים לְאִנּוּן דַּחֲלֵי חַטָּאָה כִּדְקָאֲמָרָן.

השלמה מההשמטות (סימן ל''ז)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵי אוֹרִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ, דִּכְתִיב וַיְהִי אוֹר. וְעָלָיו נֶּאֱמַר כִּי טוֹב. וְלָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאֶחָד וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא דִּכְתִיב מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. מְלַמֵּד שֶׁאוֹר הָרִאשׁוֹן אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּרְא אֱלהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, רָאָה טוֹב מְאֹד, מָזְהִיר וּבָּהִיר.

וְלָקַח מֵאוֹרוֹ הַטּוֹב וְכָלַל שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה וּנְתָנוֹ לְעוֹלָם הַזֶּה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִּי אַל תַּעֲזוֹבוּ. הֱוֵי אוֹמֵר אוֹצָרָה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יִשְׁמֶרוּ זֹאת הַמִּדָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁזֹאת הַמִּדָּה נֶחְשֶׁבֶת בִּכְלַל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. יִזְכּוּ לְחַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הַטּוֹב הַגָּנוּז.

וּמָאי נִיהוּ עוּזוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (חבקוק ג) וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה. עָתִיד הַנֹּגַהּ שְׁנִלְקַח מֵהָאוֹר הָרִאשׁוֹן לִהְיוֹת כָּאוֹר, אִם יֵקַיְימוּ בָּנַי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כַּתָּבְתִּי לְהוֹרוֹתָּם. וּכְתִיב (משלי א) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִיטוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. וּכְתִיב (חבקוק ג) קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּהּ, וּמָאי חֶבְיוֹן עֻזּוֹ. אֶלָּא אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁגָנַז וְהֵחְבִּיא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל''ד) צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, וְזֶה שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ. (תהלים ל''ד) פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ, אוֹתָם שֶׁחוֹסִים בְּצִלְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשׁוֹמְרִים תּוֹרָתֶּךָ וּמְקַיְימִים מִצְוֹתֶּיךָ וּמְקַדְּשִׁים שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּמְיָּיחַדִּים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, שְׁנֶּאֱמַר, נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

אָמַר רַבִּי רְחוּמָאי, מְלַמֵּד שֶׁהִיא אוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה אוֹרָה. שְׁנֶּאֱמַר, (משלי ו) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְאָמַר נֵר זוֹ מִצְוָה. וּמִצְוָה זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אוֹר, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּבָר נִתְקַיָים הָאוֹר קָרֵי לָהּ אוֹר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם צָנוּעַ בְּסִיפֵי הַבַּיִת אַף עַל פִּי שְׁיוֹם הוּא וְאוֹר גָּדוֹל בָּעוֹלָם, אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס בּוֹ נֵר. נֵר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נֵר, צְרִיכָה לָהּ תּוֹרָה לְפָרֵק קוּשִׁיוֹתֶיהָ וּלְבָאֵר סוֹדוֹתֵּיהָ. וּמָאי נִיהוּ יִרְאַת יְיָ, זֶה הָאוֹר הָרִאשׁוֹן.

דְּאָמַר ר' מֵאִיר מָהוּ דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר וְלָא אָמַר לֵיהּ וַיְהִי כֵן. מְלַמֵּד שֶׁהָאוֹר הַהוּא גָּדוֹל וְאֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. גְנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא וְהִיא מִדַּת כָּל סְחוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם וְהוּא כֹּחַ אֶבֶן יְקָרָה שְׁקוֹרִין סוֹחָרֶת. וְדָר וְעַל מָה הִיא מִדַּת דָר, אֶלָּא מְלַמֵּד שְׁלָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזִיוָה אַחַת מֵאֲלְפָּיִם, וּבָנָה מִמֶּנָּה אֶבֶן יְקָרָה נָאָה וּמְקוּשֶׁטֶת וְכָלַל בָּהּ כָּל הַמִּצְוֹת.

בָּא אַבְרָהָם וּבִיקֵשׁ כֹּחוֹ לָתֵת לוֹ, נָתְנוּ לוֹ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ וְלא רָצָה אוֹתָהּ, זָכָה וְנָטַל מִדַתּוֹ שְׁנֶּאֱמַר (מיכה ז') תִתֵּן אֱמֶת ליַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. בָּא יִצְחָק וּבִיקֵשׁ כֹּחוֹ וְנָתְנוּ לוֹ, וְלא רָצָה בָּהּ. זָכָה וְנָטַל מִדַתּוֹ שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה דְּהַיְינוּ הַפָּחַ''ד. דִּכְתִיב (בראשית ל''א) וַיִּשָׁבַע יַעֲקֹב בְּפָחַד אָבִיו יִצְחָק.

בָּא יַעֲקֹב וְרָצָה בָּהּ וְלֹא נְתַּנוּהוּ לוֹ, אָמַר לֵיהּ הוֹאִיל ואַבְרָהָם מִלְמַעְלָה וְיִצְחָק לְמַטָּה, אַתָּה תִּהְיֶה בְּאֶמְצַע וְתִכְלוֹל שְׁלָשְׁתַּם דִּכְתִיב תִתֵּן אֱמֶת ליַעֲקֹב. וּמָאי אֱמְצָע, הַיְינוּ שָׁלוֹם. וְהָא כְּתִיב תִתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, אֱמֶת וְשָׁלוֹם חַד הֲוִי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ט') דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאֱמֶת (ישעיהט'ל) כִּי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בִּימֵי וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (ישעיה נ''ח) וְהַאָכַלְתִּיךָ נָחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. דְּהַיְינוּ נָחַלָה גְמוּרָה דְּאִית לֵיהּ הַחֶסֶ''ד וְהַפָּחַד וְהַאֶמֶת וְהַשָׁלוֹם. וּלְפִיכָּךְ אָמַר (תהלים קי''ח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּינָה.

אֶבֶן מָאֲסוּ אַבְרָהָם ויִצְחָק שְׁבָּנוּ אֶת הָעוֹלָם, הָיְתָה עַתָּה לְרֹאשׁ פִּינָה. וְלָמָּה מָאֲסוּ בָּהּ וַהֲלא נֶּאֱמַר (בראשית כ''ו) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִשְׁמוֹר מִשְׁמָרְתִּי מִצְוֹתָי חֻקוֹתָי וְתוֹרוֹתָי. מָאי מִשְׁמָרְתִּי, אָמַר מִדַּת חֶסֶ''ד. כָּל יְמֵי היוֹת אַבְרָהָם בָּעוֹלָם לא הוּצְרָכְתִּי אֲנִי לַעֲשׂוֹת מֵלַאכְתִּי, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם עָמָד שָׁם בִּמְקוֹמִי. וַיִשְׁמוֹר מִשְׁמָרְתִּי, בְּמִדָּה זוֹ הָיְתָה מֵלַאכְתִּי שֶׁאֲנִי מֵזָכֵּה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֲפִילוּ נִתְחַיְיבוּ, אֲנִי מֵזָכֵּה אוֹתָם. וְעוֹד מֵשִׁיבָם וּמֵבִיא בִּלְבַבָם לַעֲשׂוֹת רָצוֹן אֲבִיהֶם. כָּל זֶה עָשָׂה אַבְרָהָם וּכְתִיב (בראשית כ''א) וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע. סִידֵר לַחְמוֹ וּמֵימָיו לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְהָיָה מֵזָכֵּה וּמְדַבֶּר עַל לִבָּם, לְמִי אַתֶּם עוֹבְדִּים, עִבְדוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵי הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וְהָיָה דוֹרֵשׁ לָהֶם, עַד שֶׁהָיוּ בָּאִים וְשָׁבִים.

וּמְנַלָן שְׁאַף הַחַיָבִים הָיָה מֵזָכֵּה, שְׁנֶּאֱמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מְאַבְרָהָם וְאַבְרָהָם הָיֹה יִהְיֶה וְגוֹ'. אֶלָּא אֲזָכֶּהוּ שְׁיְבַקֵּשּׂ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיִזְכֶּה. וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלּא יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלּא יָכְלוּ לְהִנָצֵל. אֶלָּא זְכוּתוֹ קָאָמַר. מִכָּאן אֲמְרוּ בָּא לִיטָהֵר מֵסָיְיעִין אוֹתוֹ. בָּא לִיטָמֵא פּוֹתְחִין לוֹ מָאי פּוֹתְחִין לוֹ, אוֹתָן הַפְּתוּחִים תָּמִיד. מִצְוֹתָי חֻקוֹתָי וְתוֹרוֹתָי, אָמַר, הוֹאִיל וְלֹא חֲפָצְתִי בָּהּ אֱשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיהָ. מָאי תוֹרוֹתָי, אֶלָּא אֲפִילוּ הוֹרָאוֹת וּפִּלְפּוּלִים שְׁמּוּרִים לְמָעְלָה, הוּא יְדָעֲם וּפִלְפֵּל וְקִיְימָם.

וּמָאי מִשָׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי אוֹמֶר צֶדֶק הַעֶלְיוֹן. וּמָאי הָאוֹר הַגָּדוֹל הַצָּפוּן, הַיְינוּ סוֹחָרֶת. וְהָאֶבֶן שְׁדָרָה לְמַטָּה הֵימֵּנָה נִקְרֵאת דָר, וּמָאי הוּא מִיָדוֹ לוֹ, הַיְינוּ חֲמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָד יָמִין: (עד כאן מההשמטות)

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וַיְהִי עֶרֶב מִסִּטְרָא דְחשֶׁךְ, וַיְהִי בֹקֶר מִסִּטְרָא דְאוֹר, וּמִגּוֹ דְּאִנּוּן מִשְׁתַּתְּפֵי כְּחֲדָא כְּתִיב יוֹם אֶחָד. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מַאי טַעֲמָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר. לְמִנְדַע דְּהָא לֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה וְלֵית לַיְלָה בְּלָא יוֹם וְלָא אִבְעוּן לְאִתְפְּרָשָׁא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא יוֹם דְּנָפַק אוֹר קַדְמָאָה אִתְפְּשַׁט בְּכֻלְהוּ יוֹמֵי, דִּכְתִיב בְּכֻלְהוּ יוֹם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַשְׁמַע דִּכְתִיב בְּכֻלְהוּ בֹּקֶר, וְלָאו בֹּקֶר אֶלָא מִסִּטְרָא דְאוֹר קַדְמָאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר יוֹמָא קַדְמָאָה אָזִיל עִם כֻּלְהוּ וְכֻלְהוּ בֵּיהּ, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דְּלָאו בְּהוּ פִּירוּדָא וְכֹלָּא חַד.

וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר, יְהִי (ד''א ל''גאור) אִתְפַּשְׁטוּתָא דְהַאי אוֹר לְתַתָּא, וְאִלֵּין אִנּוּן מַלְאָכִין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּיוֹמָא קַדְמָאָה אִית לוֹן קִיּוּמָא לְאִתְקַיְימָא לִסְטַר יָמִינָא. וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. אֶת לְאִתְכְּלָלָא אִסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נָהֲרָא עִם אִסְפַּקְלַרְיָאָה דְּנָהֲרָא דְּאִתְּמָר (ד''א ביה) כִּי טוֹב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת לְאִתְכְּלָלָא (ד''א לאכללא) וּלְאַסְגָּאָה כֻּלְהוּ מַלְאָכִין דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּאוֹר דָּא, וְכֻלְהוֹן נָהֲרִין כְּקַדְמִיתָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים:

יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּהַאי אִתְפְּרָשׁוּ (בראשית לב ב, יז ב) מַיִּין עִלָּאִין מִמַּיִין תַּתָּאִין. רָקִיעַ פְּשִׁיטוּתָא דְּמַיִּין וְהָא אִתְּמָר. וִיהִי מַבְדִיל בֵּין מַיִּין עִלָּאִין לְתַתָּאִין:

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזרות קשות ורעות ומותנא וחרבא וביזה מעלמא.

(רבני ירושלים תרפ"א)

קול אומר קרא, "מה אקרא כל הבשר חציר", הכל הם כבהמות שאוכלות חציר.

"וכל חסדו כציץ השדה", כל חסד שעושים לעצמם עושים.

ואפילו כל אלו שעוסקים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים.

באותו זמן ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזה הוא רוח המשיח.

אוי להם מי שגורמים שילך לו מן העולם ולא ישוב לעולם, שאלו הם שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה, שגורמים שמסתלקת נביעת החכמה שהיא י' ממנה, ונשארת ב' יבישה.

אוי להם שגורמים עניות וחרב וביזה והרג ואבדן בעולם.

וזה הרוח שמסתלק, הוא רוח המשיח, כמו שנאמר. והוא רוח הקודש. והוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'.

(תיקוני הזוהר, תיקון ל')

אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה, אז מובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא. (שם)

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה.

על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה.

אשרי הזוכה להיות עמלו בתורה, הן בנגלה, הן בנסתר בספר זוהר הקדוש והתיקונים, וכדאי הוא רשב"י התנא האלקי זיע"א לפטור את כל העולם כולו מן הדין ולקרב את הגאולה.

(נאום יצחק ירוחם בהגאון החסיד מוהר"ר משה יהושע לייב זצ"ל דיסקין)