תפילה קודם לימוד הזוהר הקדוש

כַּד אִסְתְּכַּל דָּוִד מַלְכָּא בְּאִינּוּן דִּינִין דְּבַר נָשׁ, כַּד אִסְתַּלָּק מֵהַאי עָלְמָא, אַקְדִּים וְאָמַר, (תהלים קג) בָּרַכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, עַד דְּלָא תִּפּוּק מֵעָלְמָא, הַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ אִשְׁתְּכַחַת עִם גּוּפָא. וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, אַתּוּן שַׁיְיפֵי דְּמִשְׁתַּתְּפֵי בְּרוּחָא, הַשְׁתָּא דְּאִשְׁתְּכָחַת עִמְּכוֹן, אַקְדִּימוּ לְבָרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עַד לָא יִמְטֵי זִמְנָא, דְּלָא תֵּיכְלּוּן לְבָרְכָא לֵיהּ, וּלְאוֹדָאָה עָלַיְיכוּ.

תָּא חֲזֵי אִישׁ כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר, נָזִיר דְּאַקְדִּים בְּהַאי עָלְמָא, לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁה דְּמָארֵיהּ (במדבר ו) מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חוֹמֶץ יַיִן וְגוֹ'. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כֵּיוָן דְּאָסִיר לֵיהּ חַמְרָא, עֲנָבִים לָמָּה. דְּהָא בְּכַהֲנֵי כְּתִיב יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ', יָכוֹל עֲנָבִים נָמֵי לָא, בַּעֲנָבִים שָׁרֵי. הָכָא לַנָּזִיר, מַאי טַעְמָא אָסַר לֵיהּ עֲנָבִים.

אֶלָּא, עוֹבָדָא דָּא, וּמִלָּה דָּא, רָזָא עִלָּאָה הוּא, לְאִתְפָּרְשָׁא מִן דִּינָא בְּכֹלָּא. וְהָא יְדִיעָא הַהוּא אִילָנָא דְּחָב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, עֲנָבִים הֲווֹ. וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה, דְּהָא יַיִן וְשֵׁכָר וַעֲנָבִים, בְּסִטְרָא חַד אִתְאֲחָדוּ. יַיִן לְעֵילָּא וְאוֹקְמוּהָ. שֵׁכָר לִשְׂמָאלָא, דְּהָא שֵׁכָר מִיַיִן נָפְקָא. עֲנָבִים דְּכָנִישׁ כֻּלְּהוּ לְגַבַּיְיהוּ, וְדָא הוּא אִילָנָא דְּחָב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּחַד סִטְרָא אִתְאֲחָד. וְאִי תֵּימָא דְּהַאי נָזִיר שָׁבִיק מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה. (ס''א כלום) לָאו הָכִי, אֶלָּא לָא אִתְחֲזֵי בֵּיהּ עוֹבָדָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא כְּלוּם.

תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי אוֹלִיפְנָא מִסִּפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְהָכִי הוּא. כְּתִיב גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, בָּעֵי דְּיִּתְרְבֵּי שְׂעַר רֵישֵׁיהּ וְדִיקְנֵיהּ, וְיִתְפְּרִשׁ מִיַיִן וְשֵׁכָר וַעֲנָבִים, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ סְטָר שְׂמָאלָא, וְלָא תַּלְיָין שַׂעֲרָא. יַיִן אִימָּא עִלָּאָה. שֵׁכָר סִטְרָא דַאֲחִידוּ בֵּיהּ לֵיוָאֵי וְנַפְקֵי מִיַיִן עִלָּאָה וְלָא תָּלֵי שַׂעֲרָא. וּבְגִין כָּךְ כַּד סְלִיקוּ לֵיוָאֵי לְהַהוּא אֲתָר, בָּעֲיָין לְאַעְבְרָא כָּל שַׂעֲרָא דִּלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר ח) וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם. (קכ''א ע''ב).

עֲנָבִים אִימָּא תַּתָּאָה, דְּכָנִישׁ יַיִן וְשֵׁכָר לְגַוָּוהּ, וְעַל דָּא אִתְפְּרַשׁ מִכָּל סְטָר שְׂמָאלָא, דְּלָא לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא דִּילְהוֹן לְגַבֵּיהּ. עֲנָבִים דָּא לָא תָּלֵי שַׂעֲרָא וְדִיקְנָא. דְּהָא נוּקְבָּא בַּעְיָיא לְסַפְּרָא שַׂעֲרָא, כַּד אַתְיָא לְאִזְדַּוְּוגָא בִּדְכוּרָא, וְהָא דִּיקְנָא לָא אִשְׁתְּכַח בָּהּ. בְּגִין כָּךְ הוּא תָּלֵי שַׂעֲרָא דְּרֵישָׁא וְדִיקְנָא, וְרָזָא דְּמִלָּה (שופטים יג) נְזִיר אֱלֹהִים אִקְרֵי, וְלָא נְזִיר יְיָ, פָּרִישׁ מִדִּינָא כֹּלָּא.

תָּא חֲזֵי, עַל דָּא כְּתִיב, וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְגוֹ'. עַל נַפְשׁוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל הַנָּפֶשׁ סְתָם. וּמַאי אִיהוּ. דָּא עֲנָבִים, דְּאִקְרֵי נֶפֶשׁ. וְעַל דָּא כְּתִיב חָטָא, בְּגִין דִּסְטָר דִּילֵיהּ יַיִן וְשֵׁכָר הוּא, וְגָרַע מִנֵּיהּ אֲתָר דִּינָא. חָטָא, מַאי חָטָא. אֶלָּא גָּרַע דִּינָא שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

אִי הָכִי, אֲמַאי וְכִפֶּר עָלָיו. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא קָא אַתְיָא לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא מְקַבְּלָן לֵיהּ הָנֵי אַתְרֵי, עַד דְּיִמָּלֵךְ בְּכַהֲנָא, וִיכַפֵּר עָלֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שָׁדֵי לוֹן לְבַר בְּקַדְמִיתָא, כֵּיוָן דְּהַשְׁתָּא אָתֵי לְגַבַּיְיהוּ, בָּעֵי לְאִתְחַבְּרָא תִּקּוּנָא דְּכַפָּרָה, וִיקַבְּלוּן לֵיהּ, וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה. (ודאי בכלא).

וְאִי תֵּימָא, שִׁמְשׁוֹן נְזִיר אֱלֹהִים הֲוָה, אֲמַאי אִתְעַנָּשׁ. אֶלָּא שַׁפִּיר הוּא מִלָּה, דְּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. וַהֲוָה לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בְּדִידֵיהּ, בְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וְהוּא דְּהֲוָה קַדִּישׁ, אַעְרָב הַהִיא קְדוּשָּׁה בְּבַת אֵל נֵכָר, וְשָׁבִיק אַתְרֵיהּ, דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא קְדוּשָּׁה, וּבְגִין כָּךְ אִתְעַנָּשׁ.

דף קכ''ז ע''ב

וְאִית מַאן דְּאָמַר, דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאָמַר (שופטים ט''ז) תָמוּת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים, וּמָסַר חוּלָקֵיהּ בְּחוּלָקָא דִּפְלִשְׁתָּאֵי, דִּיְּמוּת נַפְשֵׁיהּ עִמְּהוֹן בְּהַהוּא עָלְמָא. כַּךְ (דף קכ''ז ע''ב) הֲווֹ מַכְרְזֵי עַל נְזִירָא, לֵךְ לֵךְ אַמְרִין נְזִירָא, סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

לֵיוָאֵי מַה כְּתִיב בְּהוּ, (במדבר ח) וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֶּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם. כֵּיוָן דְּעַבְרֵי שַׂעֲרָא, וְעַבְדֵי כּוּלֵי הַאי, כְּדֵין אִקְרֵי לֵיוָאֵי טָהוֹר, וְלָא קָדוֹשׁ. אֲבָל הַאי נָזִיר בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ מֵהַאי סִטְרָא, אִקְרֵי קָדוֹשׁ וְלָא טָהוֹר. בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ וְגוֹ' אֲשֶׁר יַזִּיר לַיְיָ קָדוֹשׁ יִהְיֶה וְגוֹ'.

גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם הָא דִּכְתִּיב, (דניאל ז) וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, דִּבְהַאי דָּמֵי לְגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר רַב, בְּשַׂעֲרֵי מַמָּשׁ אִשְׁתְּמוֹדַע דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה) קֶוִצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים.

תָּאנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן, אִלְמָלֵי יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא, מַאי קָאַמְרֵי בְּהַאי שַׂעֲרָא, וּבְרָזָא דִּילֵיהּ, (ס''א בהני שערי ובהני מילין) כְּמָה דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְּרָזִין, אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְמָארֵיהוֹן, בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. עַד כָּאן רָזֵי דְּאוֹרַיְיתָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה כִּתְרֵי (נ''א סתרי) תּוֹרָה, (ישעיה כג) סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיְיָ. אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדין אור בקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלהי רשב''י בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' ית' ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו, הלא המה מורים מדות וספירות וענינים פנמיים שכליים וכל האברים שבנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים לא לשום סתומים ונעלמים דבר גשמי וחמרי חלילה וחס כי אין דמיון בינו ית' וביננו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית ה' יצילנו משגיאות. אכי''ר. האדרא רבא קדישא

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, עַד אֵימַת נֵיתִיב בְּקַיְּימָא דְּחַד סַמְכָא. כְּתִיב (תהלים קיט) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָארֵי דְּחוֹבָא דָּחִיק. כָּרוֹזָא קָארֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִינּוּן. וְאִינְהוּ בְּשׁוּלֵי (נ''א בשורי) כַּרְמָא. לָא אַשְׁגְּחָן, וְלָא יַדְעִין, לְאָן אֲתָר אָזְלִין כְּמָה דְּיָאוּת. אִתְכָּנָשׁוּ חַבְרַיָיא לְבֵי אִדָּרָא, מְלוּבָּשִׁין שַׁרְיָין סַיְיפֵי וְרוּמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְרָזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן. בְּעֵיטָא, בְּחָכְמְתָא. בְּסוּכְלְתָנוּ. בְּדַעְתָּא. בְּחֵיזוּ. בְּיַדִין. בְּרַגְלִין (נ''א בחילא דידין ורגלין). אַמְלִכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן (ס''א למלכא) דְּבִרְשׁוּתֵיהּ חַיֵּי וּמוֹתָא. לְמִגְזַר מִלִּין דִּקְשׁוֹט. מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְיתֵי לְהוּ, וַחֲדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ, וּלְמִנְדַּע לְהוּ.

יָתִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכָה, וְאָמַר וַוי אִי גָּלֵינָא, וַוי אִי לָא גָּלֵינָא. חַבְרַיָיא דְּהֲוָה תַּמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רִבִּי אַבָּא וְאָמַר לֵיהּ, אִי נִיחָא קַמֵּיהּ דְּמֹר לְגַלָּאָה, הָא כְּתִיב (תהלים כה) סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וְהָא חַבְרַיָיא אִלֵּין דַחֲלִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן, וּכְבַר עָאלוּ בְּאִדָרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא, מִנְּהוֹן עָאלוּ, מִנְּהוֹן נַפְקוּ.

דף קכ''ח ע''א

תָּאנָא, אִתְמָנוּ חַבְרַיָיא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ, רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. וְרִבִּי אַבָּא. וְרִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. וְרִבִּי יִצְחָק. וְרִבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב. ורִבִּי חִיָּיא. וְרִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי יֵיסָא. יְדִין יָהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאֶצְבְּעָן זַקְפוּ לְעֵילָּא. וְעָאלוּ בְּחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וְיָתְבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, יָתִיב בְּגַוַּויְיהוּ וְאָמַר, כָּל חַד יְשַׁוִּי יְדוֹי בְּתוּקְפֵּיהּ. שַׁווּ יְדַיְיהוּ, וְנָסִיב לוֹן פָּתַח וְאָמַר (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ (דף קכ''ח ע''א) וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנּוּ (ס''א כל העם) כֻּלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים קיט) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ, אֲמַאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ. מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵילָּא. דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִיד בְּתִקּוּנוֹי (ס''א שמא) דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב (דברים לג) אַשְׁרֶיךְ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וּכְתִיב, (שמות טו) מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים יְיָ .

קָרָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ קַמֵּיהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאָמַר אֲנָן כְּלָלָא דְּכוֹלָא. עַד הַשְׁתָּא אִתְתְּקָנוּ קַיָימִין. אִשְׁתִּיקוּ, שַׁמְעֵי קָלָא, וְאַרְכּוּבָתָן דָא לְדָא נַקְשָׁן. מַאי קָלָא. קָלָא דִּכְנוּפְיָיא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי.

חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (חבקוק ג) יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. (אמר) (קל''ח ע''ב) הָתָם יֵאוֹת הֲוָה לְמֶהֱוִי דָּחִיל. אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דִּכְתִּיב, (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב (דברים ז) מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם, וּכְתִיב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי יא) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. הוֹלֵךְ רָכִיל, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך) אִישׁ רָכִיל מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, מַאן הוֹלֵךְ. אֶלָּא מַאן דְּלָא אִתְיְישָׁב בְּרוּחֵיהּ, וְלָא הֲוִי מְהֵימָנָא, הַהוּא מִלָּה דְּשָׁמַע, אָזִיל בְּגַוִויהּ כְּחִיזְרָא בְּמַיָּא, עַד דְּרָמֵּי לֵיהּ לְבַר. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּלֵית רוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא. אֲבָל מַאן דְּרוּחֵיהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא, בֵּיהּ כְּתִיב, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. וְנֶאֱמַן רוּחַ, קִיוּמָא דְּרוּחָא. (כמו (ישעיה כ''ב) ותקעתיו יתד במקום נאמן) בְּרוּחָא תַּלְיָיא (נ''א ברזא) מִלְּתָא. וּכְתִיב, (קהלת ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ.

וְלֵית עָלְמָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בְּרָזָא. וְכִי אִי (קל''ח ע''א) בְּמִלֵּי עָלְמָא אִצְטְרִיךְ רָזָא. בְּמִלִּין רָזִין דְּרָזַיָיא דְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּלָא אִתְמַסְרָאן אֲפִילּוּ לְמַלְאָכִין עִלָּאִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לִשְׁמַיָּא לָא אֵימָא דְּיֵצִיתוּן (ס''א דיציתן), לְאַרְעָא לָא אֵימָא דְּתִשְׁמַע, דְּהָא אֲנָן קִיוּמֵי עָלְמִין. תָּנָא רָזִין דְּרָזִין, כַּד פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרָזֵי דְּרָזִין, אִזְדַּעְזָע אַתְרָא, וַחֲבֵרִין אִתְחַלְחָלוּ.

גַּלֵּי בְּרָזָא וּפָתַח וְאָמַר, כְּתִיב (בראשית לו) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ וְגוֹ'. זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִתְגְלֵי לְכוֹן רָזֵי דְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְגַּלְּיָין לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, מַאן יַשְׁגַּח בְּהַאי, וּמַאן יִזְכֶּה בְּהַאי, דְּהוּא סַהֲדוּתָא עַל מְהֵימְנוּתָא (דמהימנותא) דְּכֹלָּא (ק''ל ע''ב, קכ''ט ע''א, קל''ו ע''א). (דנהיר למאתאן ושבעין עלמין ומניה נהיר אורייתא דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב (משלי ד) וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. מן ההוא ארחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחיה דפליג בזעיר אנפין דכתיב (תהלים כ''ה) כל ארחות יי חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו') צְלוֹתָא בְּרַעֲוָא יְהֵא, דְּלָא יִתְחֲשָׁב לְחוֹבָא לְגַלָּאָה דָּא.

וּמַה יֵימְרוּן חַבְרַיָיא, דְּהַאי קְרָא קַשְׁיָא הוּא, דְּהָא לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב הָכִי, דְּהָא חֲזֵינָן כַּמָה מְלָכִים הֲווֹ, עַד דְּלָא יֵיתוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַד לָא יְהִי מַלְכָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַה אִתְחֲזֵי הָכָא, וּבְדָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָיא. אֶלָּא רָזָא דְּרָזִין הוּא, דְּלָא יַכְלִין בְּנֵי נָשָׁא לְמִנְדַּע וּלְאִשְׁתְּמוֹדַע וּלְמִרְחַשׁ בְּדַעֲתַּיְיהוּ בְּהַאי.

תָּאנָא, (קל''ד, קמ''ב ע''א) עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, טְמִירָא דִּטְמִירִין, עַד לָא זַמִּין תִּקּוּנוֹי (דמלכא), וְעִטּוּרֵי עִטּוּרִין, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא לָא הֲוָה. וַהֲוָה מַגְלִיף וּמְשַׁעֵר בֵּיהּ. וּפָרִיס קַמֵּיהּ חַד פַּרְסָא, וּבָה גְּלִיף וְשִׁיעֵר מַלְכִּין.

וְתִקּוּנוֹי לָא אִתְקְיָימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מַלְכָּא קַדְמָאָה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קַדְמָאָה. וְכֻלְּהוּ דִּגְלִיפוּ (ולא אתקיימו) בִּשְׁמָהָן אִתְקְרוּן. וְלָא אִתְקְיָימוּ, עַד דְּאָנַח לְהוּ, וְאַצְנַע לְהוּ, וּלְבָתַר זִמְנָא הוּא אִסְתְּלַּק (נ''א הוה מסתכל) בְּהַהוּא פַּרְסָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי.

וְתָאנָא, כַּד סָלִיק בִּרְעוּתָא, לְמִבְרֵי אוֹרַיְיתָא טְמִירָא תְּרֵי אַלְפֵי שְׁנִין, וְאַפְּקָה, מִיַּד אָמְרָה קַמֵּיהּ, מַאן דְּבָעֵי לְאַתְקְנָא וּלְמֶעְבַּד (קל''ה ע''א), יְתַקֵּן בְּקַדְמִיתָא תִּקּוּנוֹי.

דף קכ''ח ע''ב

תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, סִתְרָא דְּסִתְרִין טָמִיר דִּטְמִירִין, אִתְתְּקַּן (דף קכ''ח ע''ב) וְאִזְדְּמַן, (כלומר אשתכח, ולא אשכח ממש, אבל אתתקן ולא דידע ליה משום דהוה עתיק דעתיקין) (אבל בתיקוני ידיע) כְּחַד סָבָא דְּסָבִין, עַתִּיק מֵעַתִּיקִין, טָמִיר מִטְּמִירִין, וּבְתִּיקוּנוֹי יְדִיעַ וְלָא יְדִיעַ. מָארֵי דְּחִוָּור כְּסוּ (ס''א בסומק), וְחֵיזוּ בּוּסִיטָא (ס''א בוצינא) דְּאַנְפּוֹי (נ''א באנפוי), יָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא דִּשְׁבִיבִין, לְאַכְפְּיָיא לוֹן.

אַרְבַּע מְאָה אַלְפֵי עָלְמִין, אִתְפְּשָׁט חִוָּורָא דְּגוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישׁוֹי. וּמִנְהִירוּ דְּהַאי חִיוָּורָא, יַרְתֵּי צַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, ד' מְאָה עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית כג) אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר.

בְּגוּלְגַּלְתָּא, (בכל יומא) יַתְבִין תְּלֵיסַר (ס''א תריסר) אַלְפֵי רִבּוֹא עָלְמִין, דְּנַטְלִין עֲלוֹי רַגְלִין, וְסַמְכִין עֲלוֹי. וּמֵהַאי גּוּלְגַּלְתָּא נָטִיף טַלָּא, לְהַהוּא דִּלְבַר, וּמַלְיָיא לְרֵישֵׁיהּ בְּכָל יוֹמָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה) שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל.

וּמֵהַהוּא טַלָּא דְּאַנְעַר מֵרֵישֵׁיהּ, הַהוּא דְּאִיהוּ לְבַר, יִתְּעֲרוּן מֵתַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דִּכְתִיב (שראשי נמלא טל, מלאתי טל לא כתיב, אלא נמלא) דִּכְתִיב (ישעיה כו) כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ, אוֹרוֹת נְהוֹרָא דְּחִוַורְתָּא דְּעַתִּיקָא. וּמֵהַהוּא טַלָּא, מִתְקַיְּימִין קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין. וְהוּא (רצ''ב) מָנָא דְּטַחְנֵי לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְנָטִיף הַהוּא טַלָּא לְחַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות טז) וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחוּסְפָּס. וְחֵיזוּ הַהוּא טַלָּא חִוָּור. כְּהַאי גַּוְונָא דְּאַבְנִין (מ''ט) דִּבְדּוֹלְחָא, דְּאִתְחַזְיָיא כָּל גַּוְונִין בְּגַוָּוהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר יא) וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדוֹלַח.

הַאי גּוּלְגַּלְתָּא. חִוָּורָא דִּילֵיהּ, אַנְהִיר לִתְלֵיסַר (רפ''ח) עִיבָר גְּלִיפִין בְּסַחֲרָנוֹי. לְאַרְבַּע עִיבָר בְּסִטְרָא חַד, וּלְאַרְבַּע עִיבָר בְּסִטְרָא דָּא, בְּסִטְרָא דְּאַנְפּוֹי. וּלְאַרְבַּע עִיבָר בְּסִטְרָא דָּא, לְסִטְרָא דְּאֲחוֹרָא. וְחַד לְעֵילָּא דְּגוּלְגַּלְתָּא. (כלומר לסטרא דלעילא).

וּמֵהַאי אִתְפְּשָׁט אוֹרְכָא דְּאַנְפּוֹי, לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין רִבּוֹא עָלְמִין. וְהַהוּא אִתְקְרֵי אֶרֶךְ אַפַּיִם. (כלומר אורכא דאנפין) וְהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין אִתְקְרֵי אֲרִיכָא דְּאַנְפִּין. וְהַהוּא דִּלְבַר אִתְקְרֵי זְעֵיר אַנְפִּין. לָקֳבְלֵיהּ דְּעַתִּיקָא סָבָא, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים דְּקֻדְשַׁיָא. וּזְעֵיר אַנְפִּין (קל''ה ע''ב) כַּד אִסְתָּכַּל לְהַאי, כֹּלָּא (ס''א טלא) דִּלְתַּתָּא אִתְתְּקַּן, וְאַנְפּוֹי מִתְפַּשְּׁטִין וַאֲרִיכִין בְּהַהוּא זִמְנָא, אֲבָל לָא כָּל שַׁעֲתָא כְּמָה דְּעַתִּיקָא.

וּמֵהַאי גּוּלְגַּלְתָּא, נָפִיק חַד עִיבָר חִיוָּר לְגוּלְגַּלְתָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, לְתַקְּנָא רֵישֵׁיהּ. וּמֵהַאי לִשְׁאַר גּוּלְגַּלְתִּין דִּלְתַּתָּא, דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא. וְכָל גּוּלְגַּלְתָּא יָהֲבִין אֲגָר חִיוַרְתָּא (ס''א אוראותא) לְעַתִּיק יוֹמִין. כַּד עָאלִין בְּחוּשְׁבָּנָא תְּחוֹת שַׁרְבִיטָא. וְלָקֳבֵיל דָּא, (קל''ו) בֶּקַע לַגוּלְגּוֹלֶת לְתַתָּא, כַּד עָאלִין בְּחוּשְׁבָּנָא.

בְּחַלָלָא דְּגוּלְגַּלְתָּא, קְרוּמָא דַּאֲוִירָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה סְתִימָה דְּלָא פָּסַק. וְהַאי לָא שְׁכִיחַ (קכ''ט), וְלָא אִתְפְּתַח. וְהַאי קְרוּמָא אִתְחַפְּיָיא עַל מוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמְתָא סְתִימָאָה. וּבְגִינֵי כַּךְ אִתְכַּסְּיָא (ס''א ובגין דאתכסיא) הַאי חָכְמְתָא בְּהַהוּא קְרוּמָא, דְּלָא אִתְפַּתְּחָא. (ס''א בגין דא אקרי חכמתא סתימאה).

וְהַאי מוֹחָא, דְּאִיהוּ הַאי חָכְמְתָא סְתִימָאָה. שָׁקִיט וְאִשְׁתְּכִיךְ בְּאַתְרֵיהּ, כַּחֲמָר טַב עַל דּוּרְדְּיֵיהּ, וְהַיְינוּ דְּאָמְרֵי סָבָא דַּעְתּוֹי סָתִים, וּמוֹחֵיהּ סָתִים וְשָׁכִיךְ.

וְהַאי קְרוּמָא אִתְפְּסָק מִזְּעֵיר אַפִּין, וּבְגִינֵי כַּךְ מוֹחֵיהּ אִתְפְּשַׁט וְנָפִיק לִתְלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דִּקְרוּמָא אִתְפְּסָק, דְּלָא מְחַפְּיָא עַל מוֹחָא. (ועל כל פנים קרומא פסיק לתתא) וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן בְּרֵישׁוּמֵי אַתְוָון, תָּי''ו רָשִׁים רִישׁוּמָא לְעַתִּיק יוֹמִין דְּלֵית דִּכְוָותֵיהּ. (דביה תליא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה)

תָּאנָא, בְּגוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא, תַּלְיָין אֶלֶף אַלְפִין רִבּוֹא, וְשִׁבְעַת אַלְפִין, וַחֲמֵשׁ מְאָה קוֹצֵי דְּשַׂעְרֵי, חִוָּור וְנָקִי, כְּהַאי עַמְרָא כַּד אִיהוּ נָקִי, דְּלָא אִסְתְּבַּךְ דָּא בְּדָא. דְּלָא לְאַחֲזָאָה עִרְבּוּבְיָה בְּתִקּוּנוֹי. אֶלָּא כֹּלָּא עַל בּוּרְיֵיהּ, דְּלָא נָפִיק נִימָא מִנִימָא, וְשַׂעֲרָא מִשַׂעֲרָא.

דף קכ''ט ע''א

וְכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, אִית בֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה וָעֶשֶׂר נִימֵי דְּשַׂעְרֵי, כְּחוּשְׁבַּן קָדוֹ''שׁ. וְכָל נִימָא וְנִימָא (דף קכ''ט ע''א) לָהִיט בְּאַרְבַּע מְאָה וָעֶשֶׂר עָלְמִין. וְכָל עָלְמָא וְעָלְמָא סָתִים וְגָנִיז, וְלֵית דְּיֵדָע לוֹן, בַּר אִיהוּ. וְלָהִיט לְשֶׁבַע (ס''א לארבע) מְאָה וָעֶשֶׂר עִיבָר.

וּבְכָל נִימָא וְנִימָא, אִית מַבּוּעָ דְּנָפִק מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, (דבתר כותלא) וְנָהִיר וְנָגִיד בְּהַהוּא נִימָא, לְנִימִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין. וּמֵהַאי מִתְקַּן (ס''א מתזן) מוֹחֵיהּ. וּכְדֵין, נָגִיד הַהוּא מוֹחָא, לִתְלָּתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין.

וְכָל קוֹצָא וְקוֹצָא מִתְלַהֲטָן, וְתַלְיָין. מִתְתַּקְּנָן בְּתִקּוּנָא יָאֶה, בְּתִקּוּנָא שַׁפִּירָא. מְחַפְּיָין עַל גּוּלְגַּלְתָּא. מִתְתַּקְנֵי קוֹצֵי דְּנִימִין, מֵהַאי סִטְרָא, וּמֵהַאי סִטְרָא, עַל גּוּלְגַּלְתָּא. וְתָאנָא, כָּל נִימָא וְנִימָא, אִקְרֵי (ס''א איהי) מְשִׁיכָא מִמַּבּוּעַ (ס''א ממבועין) (ס''א ואינון מבועין) סְתִימִין, דְּנָפְקִין מִמּוֹחָא סְתִימָאָה.

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזרות קשות ורעות ומותנא וחרבא וביזה מעלמא.

(רבני ירושלים תרפ"א)

קול אומר קרא, "מה אקרא כל הבשר חציר", הכל הם כבהמות שאוכלות חציר.

"וכל חסדו כציץ השדה", כל חסד שעושים לעצמם עושים.

ואפילו כל אלו שעוסקים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים.

באותו זמן ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזה הוא רוח המשיח.

אוי להם מי שגורמים שילך לו מן העולם ולא ישוב לעולם, שאלו הם שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה, שגורמים שמסתלקת נביעת החכמה שהיא י' ממנה, ונשארת ב' יבישה.

אוי להם שגורמים עניות וחרב וביזה והרג ואבדן בעולם.

וזה הרוח שמסתלק, הוא רוח המשיח, כמו שנאמר. והוא רוח הקודש. והוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'.

(תיקוני הזוהר, תיקון ל')

אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה, אז מובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא. (שם)

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה.

על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה.

אשרי הזוכה להיות עמלו בתורה, הן בנגלה, הן בנסתר בספר זוהר הקדוש והתיקונים, וכדאי הוא רשב"י התנא האלקי זיע"א לפטור את כל העולם כולו מן הדין ולקרב את הגאולה.

(נאום יצחק ירוחם בהגאון החסיד מוהר"ר משה יהושע לייב זצ"ל דיסקין)