THE EREV RAV YELL LIKE DOGS FOR THEIR OWN BENEFIT AND HAVE NO CONCERN FOR HASHEM

But everyone is on his own way, in their occupations and ways. (Yeshayahu 56, 11) to the unjust gain of this world and to inherit this world. And they are not from the side about whom it is written (Shemot 18:21) “Men of truth, hating unjust gain”. But instead, all of them yell like dogs in their Yom Kippur prayers, give us, give us, our food, our pardon, our expiation and our life. And they are brazen of spirit like dogs, and the nations who yell to their piers and have no shame. For there’s no one who calls unto Hashem in TESHUVAH, that the Shechinah will return to the Holy One Blessed be He, for it is far from him. And they resemble dogs, for it is written about them (Tehillim 106: 35) “But they mingled among the nations, and learned to do what they did”. And they are the EREV RAV, that all the kindness that they do they do only for themselves. Tikkune Zohar, Tikkun 6

יהיו יראים מלומר את האמת -

שָׂרֵי מעלה מן השמים ישליכו מינות ואפיקורסות עלי ארץ, - כל מדרך כף רגל יהיה מלא מינות ואפיקורסות ופריקת עול תורה ומלכות שמים

הרבי מרוזי'ן ראה זאת ברוח קודשו

בהסכמה לספר "באר הגולה" למהר"ל מפראג זי"ע כותב הרבי הקדוש מרוזי'ן, וזה לשונו: ובגלות האחרון, בעקבתא דמשיחא, יהיה נפתח שער הנ' שבטומאה, שהיא מינות ואפיקורסות, רחמנא לצלן, וְשָׂרֵי מעלה מן השמים ישליכו מינות ואפיקורסות עלי ארץ, ותתפשט לארכה ולרחבה, וכל מדרך כף רגל יהיה מלא מינות ואפיקורסות ופריקת עול תורה ומלכות שמים, עד שיצטרך לנפש ישראל התאמצות גדולה ויתרה להתחזק באמונה, שלא יפול ברשתם. עד כאן לשונו הקדוש.

מי שבכל זאת ירצה להחזיק באמונה יקבל סיוע מן השמים

וכן הוא בדורות הללו האחרונים, שכדי להנצל מדעות כוזבות צריך לראות ממש אותות ומופתים, וכמו שכתב הרבי הקדוש מרוז'ין זי"ע בהסכמתו לספר "באר הגולה" בזה הלשון: ובגלות האחרון, בעקבתא דמשיחא, יהיה נפתח שער הנו"ן שבטומאה, שהיא מינות ואפיקורסות, רחמנא לצלן... על כן הבטיחנו הבורא יתברך שמו על ידי נביאו, שכל מי שירצה להחזיק באמונה המורשה לאבותינו, יתחזק, ומן השמים יסיעוהו אחר התאמצותו, שיתאמץ בכל כוחו להציל עצמו מפח יקשם, ויראה לנו נפלאות להצילנו מידם כמו הנפלאות שעשה לנו במצרים... עד כאן לשונו.

על ידי רבוי תפילות ננצל מהסמאל

הסמאל מטעה את העולם הרבה שידבקו עצמם למקום השקר והטעות, ורוכב במרכבתו ליסע ולדבק עצמו למקום השקר והטעות מטעי עלמא, לכך צריך הבחנה גדולה ותפילות ובקשות, שינצל מלהדבק למטעי עלמא בשקר ובכזב בדרכים שונות, ואין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים, להתפלל לפניו בדמעה ובבכיה, שלא יטעהו הסמאל לדבק עצמו במטעי עלמא ראשים שלו, שהוא עשאם וסמכם. (זוהר חי תרומה דף ז' ע"ג)

על אף הדברים הטובים שבערב רב
חייבים למאוס בהם

עיקר החסרונות באים, ממה שעושים לנו הערב רב. כמה שנאמר בזוהר הקדוש: דמעיקין לישראל יותר מאומות העולם, והעיקר לחזק עצמו באמונה מאוד, כי ישראל ממצרים נגאלו רק בזכות האמונה, וכן גאולה העתידה, וצריך חזוק באמונה, מחמת שרואים דרך רשעים צלחה... כי גם אם רואים בהם [היינו, הערב רב] דברים טובים כמו תורה ומנהג ודרך ארץ, ובפרט כי מדת שלום היא יסוד לכל, והיא מדה טובה מאוד, אף על פי כן - כמו שהחולה מוכרח להפליט ממנו דמים, והדם הוא הנפש, אשר יש בהם אף קצת תערובות, כמו כן בעקבתא דמשיחא מוכרחים למאוס בכל תהלוכות הנ"ל גם אם יש בזה דברים מועילים כי הוא זמן הברור, וזוהי הבחירה והנסיון בימים האלו... (דברי שמחה לרבינו שמחה ישכר בער הלברשטאם)

יחידים יהיו מנהיגי האמת והאחרים יטעו את העם

אותו הדור של עקבות משיחא יהיה עני ודל ממנהיגי אמת, כי מעט מזעיר יהיו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה, על הפסוק "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד" - נתמעטו התלמידים. פירוש רש"י: תלמידים כאלו המחזיקים ידי ישראל להחזירם למוטב, ומעתה איך תהיה התנהגות עניי הצאן האלו אם רועה אמת אין להם? ומה יעשו דור יתום זה אם אביהם האמיתי שהוא הוא המנהיג הזה, שכל תכליתו ומגמתו היא לטרוח להרבות עבדי ה' ולקרב לב בנים לאביהם שבשמים - חולץ מהם? ובמקום המשפט שמה הרשע רועה אויל ואב חורגי... ויש שהיראים ועובדי ה' באמת רק על דרך אבותינו הראשונים נרדפים ונדרסים ברגל מכת הפושעים והצבועים... וסבת הדברים של שכחת ומאוס ועזיבות התורה במקומות שונים - לא מבני ישראל המה, ורק ראשיה אשר בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו, אשר עבור להגדיל כבוד ביתם ולחזק ולנשא כסא ממשלתם נושכים בשיניהם ומתעים את העם, ומוסרים בניו של מקום להריגה ואבדן נצחיות, וקראו שלום ומשיגי גבול עולם אשר גבלו הראשונים. (משכיל אל דל).

מעמדם של הגדולים בדור

לפני בוא המשיח יראו הגדולים כך: כל מחשבתם להרבות כבוד עצמם וביתם, ולהוריש ממלכתו לבניו עד עולם, כבוד שמים אצלם טפל דטפל, עושים שדוכים מכל חטאי עמי, סומכים על עצמם ועל יחוסם, ומי יאמר להם מה תעשה. לבסוף – יבטלו, והיו כלא היו. זהו הברור בימות המשיח.

וכן מובא בתוספות בן יחיאל: מלכים אלו ומאן מלכי רבנן אשר כל מחשבתם להרבות כבוד עצמן וכבוד ביתם... ונותן הפחות עיניו, במי שגדול ממנו, עם קנאה ותאוה וכבוד שלהם, להשיג יותר ויותר, ולכבוד עצמן דורשים, ולא לטובת ישראל, כי כבודם עיקר, וכבוד שמים בעד עמם ונחלתם לדרוש - הוא טפל אצלם, וטפל דטפל, וגם תורתם... הוא אצלם לתכלית גדולתם ולנצחנות לגדל עצמם על חברם בגאוותם...

וכן ראה ברוח הקודש המעמד בדורות האחרונים קודם ביאת הגואל. גדולים הם כאלו, וכאשר הם בתקפם, מי יאמר להם מה תעשו... אפילו כל העולם כולו יחרב על ידי דרך הגויים הזו, מה אכפת ליה. אחרי כי הוא רב ושבט המושלים בידו, כי הוא במרומי קשת, ומדעתו להוריש ממלכתו גם לבניו כן עד עולם... או חרב - מלשון חורבן, כי נחרבו בגשמיות או ברוחניות ונהפכו לזרים... וסומכים עצמן על יחוסם וכח תורתם, ולצרף גם חיצוניות עמהם לזרעיהם, והם בוטחים בעצמן בזה, עד כי עברו ובטלו והיו כלא היו, וכן עם שדוכים וחתנים כאלו מכל חטאי עמי, עד כי יתמו חטאים מן הארץ... להודיע כי כן הוא הבורר מעמד הדור מן ימות המשיח.

(הגאון הקדוש בעל "לב העברי" זצ"ל).

מה שרב אמיתי שאין שייך לערב רב צריך לתקן

שמעתי שתלמידי הרבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה היו יושבים ביחד ומתווכחים איזהו הדבר העקרי שראש ומנהיג הדור צריך להשגיח עליו.

יש מהם אמרו שהעיקר הוא להשגיח על הזביחה שיהיה השו"ב ירא שמים, וכן בכל שאר ענינים השייכים לזה כי חס ושלום מאכלות אסורים מטמטמים את הלב.

ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד. ויש אמרו מקוה היא העיקר להשגיח שהמקוה תהיה כשרה בלי שום חשש, כי אם יסוד בנין האדם הוא חס ושלום בלי כשרות קשה לו מאוד להתגבר על הרע רחמנא ליצלן. ואחר זה אמר להם מרן הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה בזה הלשון, תיתי לי כי בעת הזאת פלפלו גם כן במתיבתא דרקיע איזה מהם עיקר ואמרו כמר וכמר. והסימן הוא במקרא (חבקוק ג') בזע"ם תצעד ארץ ראשי תיבות "זביחה, "עירובין,"מקוה, כל אלה הם יסוד הארץ. עכ"ל.

 (ברכת אברהם, בעל שם טוב עה"ת).