הערב רב וכל המסתעף חלק י"ג [13]
לחץ להורדת הספר בפורמט PDF

על פי ספרים הקדושים – שער מאמרי רשב"י – ליקוטי תורה – משנת חסידים - לרבינו האריז"ל, - יצא לאור ע"י ועד גילוי פני הערב רב, מנחם אב תשס"ד לפ"ק

שער מאמרי רשב"י להאריז"ל פרשת משפטים

שער מאמרי רשב"י – פרשת משפטים

 א.     הערב רב רצו לתת אחיזה אל הקליפות אף גם בנקודת הטיבור מכנגדה בצד האחורים ולהתאחז אף בבינה

 ב.     הערב רב עשו העגלים בסוד אחור באחור דוגמת הקדושה – לפי שהערב רב מבחינת קין, לכך אמרו "אלה אלהיך ישראל" לרמוז אל אותיות אל"ה של שם אלהים, ועם כל זה היו רוצים להמשיך אליו גם בחינת הב"ל – ראשי תיבות של י'דע ש'ור ק'ונהו ו'חמור הוא ישק"ו, וארז"ל שהערב רב היו מנשקין את העגל

ספר לקוטי תורה להאריז"ל פרשת בראשית

ספר לקוטי תורה – פרשת בראשית

  ג.     ראוי היה משה שיזכה למלאך, אך שגרם החטא בעבור ערבונות ערב רב שהיה רוצה לתקנם ולא תקנם – וחנוך לא היה רוצה לתקן דורו, כי קודם מתן תורה לא היו ערבים זה בזה – אליהו לא רצה בערבות, והיה מקנא ורוצה להורגם, ונסתלק מערבות, ונכנס תחתיו אלישע

ספר לקוטי תורה להאריז"ל פרשת מקץ

ספר לקוטי תורה – פרשת מקץ

 ד.     אותן ק"ל שנה שהיו ישראל במצרים קודם לידת משה רבינו ע"ה, היה להציל אותן נצוצי קרי של אדם הראשון, לכן נידונו בעבודה קשה כדי לצרפן וללבנן – ניצוצים אלו באו תחלה בדור המבול ודור הפלגה, וגם הם חטאו בעון האדם והיו משחיתין את זרעם כנודע – אותן ניצוצים שהיו בני בניהם של אדם אשר יצאו בדור המבול, היו בסוד מצרים שמל יוסף להחזירם אל הקדושה בסוד ברית העליון לפי שיצאו משם בסוד קרי כמו שכתוב "ואת העם העביר לערים מקצה גבול מצרים", כי אלו שהעביר יוסף הם אותן שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם הערב רב – יעקב אבינו היה גם כן מגייר גרים, וכל אלו היו נוהגין מנהג ישראל – וגם ערב רב עלה אתם, הם סוד הערב רב שתנערבו ניצוצין דקדושה במצרים, לכן רצה משה להעלותם, אך הקב"ה ראה שהנה עדיין לא היו מתוקנין וראויין, ולא היה רוצה להוציאן עדיין, אמנם ב' מינים היו, ואלו נקראים ערב רב, ויש ערב קטן כנזכר בזוהר פרשת תשא שאית ערב רב ואית ערב זעיר, ואלו הם הערב רב שיצאו מדעת העליון הנקרא רב ולא מצד היסוד הנקרא קטן – לכן ער"ב ר"ב גימטריא דע"ת

ספר לקוטי תורה להאריז"ל פרשת שמות

ספר לקוטי תורה – פרשת שמות

ה.     סוד דורו של משה נקרא דור דעה, כי כולם מסוד הדעת, וכנגדם ער"ב ר"ב הם מסוד הדעת שבקליפה, כל זה הוא אותן ניצוצין של אדם הראשון באותן ק"ל שנה, ועדיין לא היו מתוקנים, ומשה היה רוצה להוציאם קודם זמנם ולתקנם תיכף, ובשביל אלו היה הגלות של מצרים בסוד הדעת העליון – ערב רב כולם מסוד הדעת, לכן תמצא כי ער"ב ר"ב גי' דעת – משה עצמו יקום אח"ר כך ויתגלגל בימים הללו בדרא בתראה בערב רב עצמו – וקם העם הזה וזנה הוא הערב רב – אשר בא שמ"ה אותיות מש"ה, כי משה יתגלגל בתוכם, כי כולם בסוד דעת, אמנם סוד הגלגול הזה הוא סוד נעלם – אין לך דור שמשה אינו בתוכו להשלים הדור ההוא, גם דור המדבר יחזרו בדורינו זה להתגלגל בדרא בתרא – ובזה תבין כי רוב אנשי דוריני נשותיהם מושלות עליהם, לפי שהיו בזמן העגל ונתנו הנזמים לעגל והנשים לא רצו לכן הם מושלות עליהם, נמצא כי בדור הזה הוא גלגול דור המדבר והערב רב גם כן ומשה בתוך כולם

ספר לקוטי תורה – פרשת ויקהל

ספר לקוטי תורה – פרשת ויקהל

    ו.     ער"ב ר"ב גי' דע"ת לפי שהיו ג"כ מבחי' דעת והן מן הסיגים שבו, וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, ולפי שחטאו באלה שאמרו אלה אלהיך ישראל כנגדו שבא לתקן, אמר אלה הדברים

  ז.     שעשו העגל הוצרך משה להקהילם ולאספן אליו לחזור לשורשם שיהיו נכללין בו על עון ויקהלו על אהרן ולהאיר בהם אור הקדושה להסיר מעליהם טומאת העגל וז"ש את כל עדת שהיו מסוד הדעת. והנה ער"ב ר"ב גי' דע"ת לפי שהיו ג"כ מבחי' דעת והן מן הסיגים שבו, וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, ולפי שחטאו באלה שאמרו אלה אלהיך ישראל כנגדו שבא לתקן אמר אלה הדברים ולפי שהמודה בע"א ככופר בכל התורה כולה [צוה] לתקן ב' דברים שהם שקולין ככל התוה כולו ענין שבת שהשומר שבת שקול ככל התורה כולו וכן עשיית המשכן, והנה התחיל ואמר ששת ימים תעשה מלאכה שיעשו המשכן ו' ימים לכן אמר לשון צווי שהזהירם בזה על מלאכת משכן ואמר תעשה ולא תעשה שהיא תיעשה מעצמ' כמו והבית בהבנותו ובזה וביום השביעי יהיה לכם קודש כיון דאתם מקודשים גם בימי החול במעשה המשכן בשבת ודאי יהיה לכם קודש תוספות קדושה ונשמה יתירה.

ספר משנת חסידים

ספר משנת חסידים – מסכת יעקב פרק ב'

ח.     משני צדי יעקב יוצאים שני הארות כדרך הארות המטות, מימינו סוד ערב רב, ומשמאלו עשו אחיו

ספר משנת חסידים – מסכת סדר ליל פסח פרק י'

ט.     ויוציאנ"ו ה' ממצרי"ם, מאחר שנתקננו, וגם ערב רב, והם אותם שהכריח יוסף למול והתחילו להתקן, יצאו עמהם, אלא שלא היה תיקונם נגמר עדיין, ולפיכך חזרו לסורם במדבר בעון העגל

הערב רב רצו לתת אחיזה אל הקליפות אף גם בנקודת הטיבור מכנגדה בצד האחורים ולהתאחז אף בבינה

כי אותו הדור שיצאו ממצרים היו מבחינת הבינה עלמא דאתי כי הנה לסיבה זו לא נכנסו לארץ אבל מתו במדבר כמבואר במקומו ולכן רצו הערב רב אשר ביניהם לתת אחיזה אל הקליפות אף גם בנקודת הטיבור מכנגדה בצד האחורים ולהתאחז אף בבינה.

*   *   *

הערב רב עשו העגלים בסוד אחור באחור דוגמת הקדושה – לפי שהערב רב מבחינת קין, לכך אמרו "אלה אלהיך ישראל" לרמוז אל אותיות אל"ה של שם אלהים, ועם כל זה היו רוצים להמשיך אליו גם בחינת הב"ל – ראשי תיבות של י'דע ש'ור ק'ונהו ו'חמור הוא ישק"ו, וארז"ל שהערב רב היו מנשקין את העגל

גם הערב רב עשו העגלים בסוד אחור באחור דוגמת הקדושה ומ"ש עשה לנו אלהים הוא כי משם אלהים הוא אחיזת כל הקליפות כמבואר אצלנו בסוד תיקון הגאוה והליצנות וע"ש. גם צריך שתדע כי סוד שם אלהים הוא ה' אותיות מנצפ"ך שהם בחינת ה' הגבורות הנודעות. ושתי אותיות מ"י הם בחינת הב"ל בן אדם הראשון והוא סוד מי אסף רוח בחפניו כי הוא סוד החוטם האוסף ומקבץ כל החמש גבורות למקומם ושם מתבסמין ונמתקים לפי שכולם חוזרים ועולים בחוטם בסוד גבורה אחת בלבד בבינה. וזהו סוד פסוק וכבס האוסף את אפר הפרה כי היא הבינה האוספת אשר היא בסוד החוטם האוספת את הרוח לתוכה ומה שהיו בתחילה ה' גבורות שהם סוד פרה שרוצה לומר פ"ר ה' שהם ה' אותיות מנצפ"ך העולים פ"ר חזרו עתה להתאחד ונעשו אחד וזהו לשון אפ"ר רוצה לו' פ"ר א'. לפי שכולן נכללו עתה כאחד בסוד החוטם ושם נתבסמו. וג' אותיות א'לה הם בחינת קין בן אדם הראשון וסודם א' הוא הזרוע אשר משם בחינת קי'ן כנודע אצלינו. ול' היא היד וה' הם חמש אצבעות היד. ולפי שהערב רב מבחי' קין לכך אמרו אלה אלהיך ישראל לרמוז אל אותיות אל"ה של שם אלהים ועכ"ז היו רוצים להמשיך אליו גם בחינת הב"ל. שהוא בחינת הבל היוצא מן החוטם והפה וזמש"ה זובחי אדם עגלים ישקון כי סוד הנשיקה היא בפה וכן ר"ת של י'דע ש'ור ק'ונהו ו'חמור הוא יש'קו וארז"ל שהערב רב היו מנשקין את העגל. וענין נשיקה זו היתה כונתם להוריד אליו הבל הדינין והגבורות של הפה ושל החוטם כנז' אצלנו (ע"ג) לקמן ד' בסוד קי"ן והב"ל איך מתחלקים בענין החמש' גבורות וזה לוקח שתיהם. וזה שלש הנשארים ואם היו ח"ו יכולין להמשיכם היה העולם אבד לפי שהיו הדינין והקליפות מגיעין עד הבינה אבל לא עלה בידם רק ג' גבורות אלה לבד. אלא שעכ"ז בכח שתי גבורות הפה והחוטם הנרמזים במ"י של אלהים מהם עשו את העגל.

סוד שם הקדוש יל"י שהוא בגמטריא מי ונרמז בר"ת י'שראל ל'א י'דע וזהו מ"ש רז"ל כי היה שם הקדוש חקוק על טס של זהב שהעלה בו משה לארונו של יוסף. והשליכוהו לכור הזהב ויצא העגל הזה והוא סוד השם הנז'. וזכור ענין זה כי שם הזה של יל"י הוא בחי' שתי הגבורות הנז' של החוטם ושל הפה שהם ב' אותיות מי של אלהים. והרי נתבאר ענין העגל שעשו ישראל שהיה בבחינת אחור באחור בלבד כדמיון הקדושה כקוף בפני אדם וכאשר בא שלמה ובנה בית המקדש החזירם פנים בפנים לז"א ונוקביה דקדושה וכשבא ירבעם אח"ך רצה להחזיר גם הקלי' פנים בפנים ולנסור את שני העגלים ועשאם שנים. ואת האחד נתן בבית אל והאחד נתן בדן. ואמנם לא עלה הדבר בידו להחזירם פנים בפנים בחבור ממש. אמנם אחר שנסרם לשנים נשארו בפירודא ולא אתחברו אפין באפין וזהו סוד הנחשא דפרח באוירא היא סוד הקליפה אשר רוצה להתדמות אל הקדושה כקוף בפני אדם והתחילה להיותם שארי בחיבורא. רוצה לומר שאני רוצה לומר בחיבור אחד בסוד אחור באחור. אבל כאשר ננסרו ונפרדו לא עלה בידם להתחבר אפין באפין. אבל נשארו נפרדין לשנים ולא נתחברו עוד וזמ"ש וסיים בפירודא. כי אם ח"ו (ד"ש די"ט ע"א) היו מתחברים אפין באפין היה העולם חרב. ועתה נבאר הדבר הזה גם בתחילת ברייתו של עולם כי הנה בתחיל' היו הקליפו' מחוברין אחור באחור דוגמת הקדוש' וכאשר בא ע"ש אשר אז ננסרו דכר ונוקבא של הקדוש' כדי שיוכלו להתחבר אח"כ ביום שבת עצמו להזדווג אפין באפין ולא בחול. ננסרו גם זכר ונוקבא של הקליפות. ובבא יום שבת דמעשה בראשית חזרו ז"א ונוקביה דקדושה אפין באפין ונזדווגו יחד אבל הקליפה שאין לה אחיזה ביום השבת לא יכלה לחזור פנים בפנים. ונשארו זעיר ונוקביה דקליפה ננסרין ונפרדים זה מזה ולא אתחברו פנים בפנים (א"ש וזהו סוד מ"ש הכתוב בפסוק מזמור שיר ליום השבת כו' יתפרדו כל פועלי און) נמצא כי הקדושה עם שבאמצע היה פירודה שהיא הנסירה. אמנם שארי בתחי' בחיבורא בהיותם אחור באחור וגם בסיום סיים בחיבורא והוחזרו אפין באפין בחיבור גמור. ונמצא כי הפירוד שבאמצע היה בתכלית החיבור האחרון המעולה. אבל הקלי' שארי בחיבורא בבחינת אחור באחור. ואח"כ ננסרו ונשארה בסיומא בפירודא כי עוד לא הוחזרה אפין באפין.

*   *   *

ראוי היה משה שיזכה למלאך, אך שגרם החטא בעבור ערבונות ערב רב שהיה רוצה לתקנם ולא תקנם – וחנוך לא היה רוצה לתקן דורו, כי קודם מתן תורה לא היו ערבים זה בזה – אליהו לא רצה בערבות, והיה מקנא ורוצה להורגם, ונסתלק מערבות, ונכנס תחתיו אלישע

דע כי כשמת חנוך, היה יותר גבוה ממדרגת משה, כי הוא רבו של משה, והוא מלאך זגזנא"ל. וגם כי הוא השיג חיה, ומשה נשמה, אך משיח ישיג יחידה. וראוי היה משה שיזכה למלאך, אך שגרם החטא, בעבור ערבונות ערב רב, שהיה רוצה לתקנם ולא תקנם, וחנוך לא היה רוצה לתקן דורו, כי קודם מתן תורה לא היו ערבים זה בזה. אך אליהו לא רצה בערבות, והיה מקנא, ורוצה להורגם, ונסתלק מערבות, ונכנס תחתיו אלישע.

*   *   *

אותן ק"ל שנה שהיו ישראל במצרים קודם לידת משה רבינו ע"ה, היה להציל אותן נצוצי קרי של אדם הראשון, לכן נידונו בעבודה קשה כדי לצרפן וללבנן – ניצוצים אלו באו תחלה בדור המבול ודור הפלגה, וגם הם חטאו בעון האדם והיו משחיתין את זרעם כנודע – אותן ניצוצים שהיו בני בניהם של אדם אשר יצאו בדור המבול, היו בסוד מצרים שמל יוסף להחזירם אל הקדושה בסוד ברית העליון לפי שיצאו משם בסוד קרי כמו שכתוב "ואת העם העביר לערים מקצה גבול מצרים", כי אלו שהעביר יוסף הם אותן שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם הערב רב – יעקב אבינו היה גם כן מגייר גרים, וכל אלו היו נוהגין מנהג ישראל – וגם ערב רב עלה אתם, הם סוד הערב רב שתנערבו ניצוצין דקדושה במצרים, לכן רצה משה להעלותם, אך הקב"ה ראה שהנה עדיין לא היו מתוקנין וראויין, ולא היה רוצה להוציאן עדיין, אמנם ב' מינים היו, ואלו נקראים ערב רב, ויש ערב קטן כנזכר בזוהר פרשת תשא שאית ערב רב ואית ערב זעיר, ואלו הם הערב רב שיצאו מדעת העליון הנקרא רב ולא מצד היסוד הנקרא קטן – לכן ער"ב ר"ב גימטריא דע"ת

אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, ארז"ל שמל אותם יוסף, סוד הדבר דע כי כבר הודעתיך כי אותן ק"ל שנה שהיו ישראל במצרים קודם לידת מרע"ה היה להציל אותן נצוצי קרי של אדם הראשון לכן נידונו בעבודה קשה כדי לצרפן וללבנן, גם הודעתיך כי נצוצים אלו באו תחלה בדור המבול ודור הפלגה וגם הם חטאו בעון האדם והיו משחיתין את זרעם כנודע והנה אותן נצוצי' שהיו בניבניהם של אדם אשר יצאו בדר המבול היו בסוד מצרים שמל יוסף להחזירם אל הקדושה בסוד ברית העליון לפי שיצאו משם בסוד קרי וז"ש ואת העם העביר לערים מקצה גבול מצרים כי אלו שהעביר יוסף הם אותן שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם הערב רב וז"ש הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו כי מתחלה אמר עם בני ישראל ואח"כ אמר ויקוצו מפני בני ישראל וסוד הענין כי הלא (כבר) [עברים] היו אותן שנמולו והיו בעריהן נוהגין מנהג ישראל וגם יעקב ארז"ל שהי' במצרים מגייר גרים וכל אלו היו נוהגין מנהג ישראל אמנם ראה פרעה את אלו הנקרא עם בנ"י [ואינם ישראל] עצמן וזהו הנה עם בני ישראל וכו' וזהו ויאמר אל עמו וכו' [כי גם] אלו היו מצרים אלא שלא היו עמו של פרעה אלא עם בני ישראל לכן אמר ויאמר אל עמו אל המצרים האחרים שלא היו עם בני ישראל ואח"כ ויקוצו מפני בנ"י שהם ישראל עצמן ובזה תבין קצת טעם למה גלו ישראל למצרים הכל בשביל ניצוצות אלו שקלט' ערות מצרים והבן, וז"ש וגם ערב רב עלה אתם כי אלו הם סוד הערב רב שתנערבו ניצוצין דקדושה במצרים לכן רצה משה להעלותם אך הקב"ה ראה שהנה עדיין לא היו מתוקנין וראויין ולא היה רוצה להוציאן עדיין אמנם ב' מינים היו ואלו נקראים ערב רב ויש ערב קטן כנזכר בזוהר פ' תשא שאית ערב רב ואית ערב זעיר כנזכר בזוהר בסוד בין הערבים ואלו הם הערב רב שיצאו מדעת העליון הנקרא רב ולא מצד היסוד הנקרא קטן לכן ער"ב ר"ב גי' דע"ת ואלו הם שחטאו וקצצו למעלה בסוד עם קשה עורף שבפ' עקב ע"ש בסוד ד' דאח"ד.

*   *   *

סוד דורו של משה נקרא דור דעה, כי כולם מסוד הדעת, וכנגדם ער"ב ר"ב הם מסוד הדעת שבקליפה, כל זה הוא אותן ניצוצין של אדם הראשון באותן ק"ל שנה, ועדיין לא היו מתוקנים, ומשה היה רוצה להוציאם קודם זמנם ולתקנם תיכף, ובשביל אלו היה הגלות של מצרים בסוד הדעת העליון – ערב רב כולם מסוד הדעת, לכן תמצא כי ער"ב ר"ב גי' דעת – משה עצמו יקום אח"ר כך ויתגלגל בימים הללו בדרא בתראה בערב רב עצמו – וקם העם הזה וזנה הוא הערב רב – אשר בא שמ"ה אותיות מש"ה, כי משה יתגלגל בתוכם, כי כולם בסוד דעת, אמנם סוד הגלגול הזה הוא סוד נעלם – אין לך דור שמשה אינו בתוכו להשלים הדור ההוא, גם דור המדבר יחזרו בדורינו זה להתגלגל בדרא בתרא – ובזה תבין כי רוב אנשי דוריני נשותיהם מושלות עליהם, לפי שהיו בזמן העגל ונתנו הנזמים לעגל והנשים לא רצו לכן הם מושלות עליהם, נמצא כי בדור הזה הוא גלגול דור המדבר והערב רב גם כן ומשה בתוך כולם

הענין דע כי כבר ידעת איך ארז"ל לא קם נביא בישראל כמשה אבל בא"ה קם ומנו בלעם כי משה ובלעם הם סוד הדעת זה בקדושה וזה בטומאה ותחלה נתערבו טו"ר ע"י חטא הבל ואח"כ נתקנו ויצא משה טוב לבדו וזהו ותרא אותו כי טוב ונפרד ממנו בלעם השקול כמשה בדעת של טומאה וזה שהי' מתפאר ויודע דעת עילון. אמנם בסוד דורו של משה נקרא דור דעה כי כולם מסוד הדעת וכנגדם ער"ב ר"ב הם מסוד הדעת שבקליפה כי כ"ז הוא אותן ניצוצין של אדם הראשון באותן ק"ל שנה כמ"ש במ"א, ועדיין לא היו מתוקנים ומשה היה רוצה להוציאם קודם זמנם ולתקנם תיכף ובשביל אלו היה הגלות של מצרים בסוד הדעת העליון כמבואר לעיל בסוד רד"ו שנה כי ישראל והע"ר כולם מסוד הדעת לכן תמצא כי ער"ב ר"ב גי' דעת. גם עם זה תבין מ"ש פי' וילך הנך שוכב עם אבותיך וקם והנה הוא א' מן המקראות שאין להם הכרע פי' כי מלת וקם תוכל לחזור על שלפניו ועל שלאחריו והכל אמת והוא כי משה עצמו יקום אח"כ ויתגלגל בימים הללו בדרא בתראה בערב רב עצמו וזהו וקם העם הזה וזנה שהוא הע"ר וזהו אשר בא שמ"ה אותיות מש"ה כי משה יתגלגל בתוכם כמ"ש כי כולם בסוד דעת, אמנם סוד הגלגול הזה הוא סוד נעלם והענין כי אין לך דור שמשה אינו בתוכו להשלים הדור ההוא גם דור המדבר יחזרו בדורינו זה להתגלגל בדרא בתרא. ובזה תבין כי רוב אנשי דוריני נשותיהם מושלות עליהם לפי שהיו בזמן העגל ונתנו הנזמים לעגל והנשים לא רצו לכן הם מושלות עליהם נמצא כי בדור הזה הוא גלגול דור המדבר והע"ר ג"כ ומשה בתוך כולם.

*   *   *

ער"ב ר"ב גי' דע"ת לפי שהיו ג"כ מבחי' דעת והן מן הסיגים שבו, וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, ולפי שחטאו באלה שאמרו אלה אלהיך ישראל כנגדו שבא לתקן, אמר אלה הדברים

שעשו העגל הוצרך משה להקהילם ולאספן אליו לחזור לשורשם שיהיו נכללין בו על עון ויקהלו על אהרן ולהאיר בהם אור הקדושה להסיר מעליהם טומאת העגל וז"ש את כל עדת שהיו מסוד הדעת. והנה ער"ב ר"ב גי' דע"ת לפי שהיו ג"כ מבחי' דעת והן מן הסיגים שבו, וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, ולפי שחטאו באלה שאמרו אלה אלהיך ישראל כנגדו שבא לתקן אמר אלה הדברים ולפי שהמודה בע"א ככופר בכל התורה כולה [צוה] לתקן ב' דברים שהם שקולין ככל התוה כולו ענין שבת שהשומר שבת שקול ככל התורה כולו וכן עשיית המשכן, והנה התחיל ואמר ששת ימים תעשה מלאכה שיעשו המשכן ו' ימים לכן אמר לשון צווי שהזהירם בזה על מלאכת משכן ואמר תעשה ולא תעשה שהיא תיעשה מעצמ' כמו והבית בהבנותו ובזה וביום השביעי יהיה לכם קודש כיון דאתם מקודשים גם בימי החול במעשה המשכן בשבת ודאי יהיה לכם קודש תוספות קדושה ונשמה יתירה.

*   *   *

משני צדי יעקב יוצאים שני הארות כדרך הארות המטות, מימינו סוד ערב רב, ומשמאלו עשו אחיו

וארבע מוחין אלו האירו בו בסוד תפילין כי בלטו במצחו בכח הכאת קוצא דשערי דז"א באחורי נצח והוד דז"א עצמו שמעביר אורו דרך שם בעורף יעקב שלפניהם ונכנס ומכה במוחין שבגלגלת שלו ומציא הארתם לחוץ ונתפשטו גם בגופו כדרך שנכנסו ונתפשטו בז"א ומשני צדי יעקב יוצאים שני הארות כדרך הארות המטות מימינו סוד ערב רב ומשמאלו עשו אחיו.

*   *   *

ויוציאנ"ו ה' ממצרי"ם, מאחר שנתקננו, וגם ערב רב, והם אותם שהכריח יוסף למול והתחילו להתקן, יצאו עמהם, אלא שלא היה תיקונם נגמר עדיין, ולפיכך חזרו לסורם במדבר בעון העגל

ויוציאנ"ו ה' ממצרי"ם מאחר שנתקננו וגם ערב רב והם אותם שהכריח יוסף למול והתחילו להתקן יצאו עמהם אלא שלא היה תקונם נגמר עדיין ולפיכך חזרו לסורם במדבר בעון העגל.

*   *   *