הערב רב וכל המסתעף חלק שלישי [3]
לחץ להורדת הספר בפורמט PDF

על פי ספר הזוהר – סדר ויקרא, - יצא לאור ע"י ועד גילוי פני הערב רב, מנחם אב תשס"ד לפ"ק – י"ט עמודים

זוהר הקדוש פרשת צו

זוהר חלק ג' פרשת צו, רעיא מהימנא, דף כ"ז עמוד ב'

 א.     תנאים ואמוראים, אתם שמצד המדות של הקדוש ברוך הוא באתם, שטרחתם הרבה לנקות הבת שלו שהיא הלכה, מאלו קליפות, מערב רב, קושיות רעות שאין להם תירוץ ולא פירוק, שעליהם נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, אלא נאמר תיקו בהם, וכל תיקו של איסור לחומרא, והוא תיקו חסר ן', שאין לו תיקון, חסר נו"ן שהיא העולם הבא שתיקה, כגון שתוק כך עלה במחשבה

זוהר חלק ג' פרשת צו, רעיא מהימנא, דף כ"ח עמוד א'

 ב.     באותו זמן יתקיים בהם ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו, כמו אדם ואשתו, שכבר העבר תערובת רעה ערב רב קושיה רעה מהעולם, שהם עריות של הקדוש ברוך הוא ושכינתו, עריות ישראל, כל שכן עריות שלך רועה נאמן ומהלכה שלך, שבגללם צריך לכסות סודות התורה כמו שהעמידוהו כבוד אלוקים הסתר דבר, עד שנעברים מהעולם

זוהר חלק ג' פרשת צו, רעיא מהימנא, דף כ"ח עמוד ב'

  ג.     חטאות שלהם, ואשם אמא של ערב רב דיבוק, אוחזת בכסא ששם המלכה, ולא מניחה לה לעלות מהגלות, וזכויות אוחזות בה לעלות, נשארת באויר, כמו דיבוק תלוייה באויר

זוהר הקדוש פרשת קדושים

זוהר חלק ג' פרשת קדושים, דף פ"ו עמוד ב'

 ד.     קין כלאים היה, תערובת שלא צריכה, צד אחר שלא המין של חוה ואדם, וקרבנו מאותו צד הוא בא – הבל ממין אחד של אדם וחוה – ובמעיה של חוה התחברו אלו שני צדדים, ומפני שהתחברו ביחד, לא באה מהם תועלת לעולם ונאבדו – ועד יום זה הצד שלהם קיים, ומי שמראה עצמו במעשה חיבור זה, מעורר עליו אלו צדדים ביחד ויכול להנזק, ושורה עליו רוח אחר שלא צריך, וישראל צריכים לעורר עליהם רוח קדוש להיות קדושים, להמצא בשלום בעולם הזה ובעולם הבא

זוהר הקדוש פרשת אמור

זוהר חלק ג' פרשת אמור, רעיא מהימנא, דף צ"ז עמוד א'

ה.     המלכה ובניה ביחד הולכים – אשה זנונים מרחקת עצמה מביניהם, שלא יכולה לעמוד על גבה – אשת חיל מקרבת עצמה להתקרב אצל הכהן הגדול, וודאי טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, ומוסיפה כח ואהבה לגבי בעלה – אשת זנונים בורחת מן המקדש שלא להתקרב אצלו, שאילו באותו זמן שאשת חיל בודקת עצמה, היא מתקרבת אצלה, נאבדת מהעולם, ועל כן לא צריכה להתקרב למקדש ובורחת ממנו, ונשארו ישראל זכאים בלי תערובת אחרת לגבי סוד האמונה – בדיקת אשת חיל סם המות לאשת זנונים, וזו היא העצה שנתן הקדוש ברוך הוא לבניו, להקריב קרבן זה בשביל אשת חיל, שתברח אשת זנונים ממנה, וישארו בלי תערובת אחרת, זכאים הם בעולם הזה ובעולם הבא

זוהר הקדוש פרשת בהר

זוהר חלק ג' פרשת בהר, רעיא מהימנא, דף קי"א עמוד א'

    ו.     לעולם בהם תעבודו, מצוה זו לעבוד בעבד כנעני, והם מצד חם שגילה עריות, שנאמר עליו ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, מדוע עבד עבדים, אלא עבד לאותו עבד עולם, שהוא עולמו של יובל – סוד הגלגול, גולל אור מפני חושך, עבד אברהם שיצא מחושך, וזה זרע של חם, דיו לעבד להיות כרבו, שהוא אברהם שיצא מתרח עובד עבודה זרה, וחושך מפני אור, זה ישמעאל שיצא מאברהם, ועשו מיצחק

  ז.     מי שמערב טיפה שלו בשפחה מחלת בת ישמעאל, או בבת אל נכר, שהם רע חושך, וטיפה שלו, טוב, אור, וירא אלהים את האור כי טוב, מערב טוב עם רע, עבר על מאמר אדונו, שאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו

ח.     הקדוש ברוך הוא באותו שערב (של ערב רב), מרכיב אותו ומביא אותו בגלגול לקבל עונשו, חוזר בתשובה עוסק בתורה ומבדיל טוב מרע, שהם איסור והיתר, טומאה וטהרה, כשר ופסול, בזה נפרש רע מטוב

ט.     חטא של אדם שעבר על ע"ז, העביר עליו והרכיב אותו בטיפת תרח – חזר בתשובה ושבר צלמי הע"ז וכל מזונות שלו, הוא תיקן במה שחטא ושבר החטא והבנין הרע שבנה והמליך את הקדוש ברוך הוא ושכינתו על העולם מפני שקדש שמו יתברך ברבים ונכנס באש להשרף עצמו לקיים בו פסילי אלהים תשרפון באש, ולא עוד אלא שאת אביו תרח החזיר בתשובה והכניס אותו ואת אמו ואת כל בעלי אותו דור בגן עדן, וכך התלבן באש, ככסף שהוא מטב"ע המלך וזייף אותו בעופרת, מכניס אותו באש ויוצאת העופרת לחוץ, ישמעאל, ומפני זה יצא מצחק בע"ז, ונשאר אדם מלובן – אח"כ בא יצחק והתחזק בו מהחטא השני של אדם, שפיכות דמים, וזה גרם הניסיון של יצחק בסכין, והתברר בו כמי שבורר אוכל מתוך פסולת ויוצאת פסולת לחוץ, עשו שופך דמים – אח"כ בא יעקב והרכיב אותו בלבן, ונעשה עבד אצלו, להוציא שתי טיפות שזרק אדם במקום זר, וזה גילוי עריות, והוציא אותן מן לבן הארמי נחש – ובשלשה אלו היה לאדם שינוי השם ושינוי מקום ושינוי מעשה, שינוי השם באברהם, שינוי מעשה ביעקב, ושינוי מקום ביצחק – ואם לזה שנאמר בו אז ראה ויספרה קיבל בתשובה, כל שכן לאחרים

תנאים ואמוראים, אתם שמצד המדות של הקדוש ברוך הוא באתם, שטרחתם הרבה לנקות הבת שלו שהיא הלכה, מאלו קליפות, מערב רב, קושיות רעות שאין להם תירוץ ולא פירוק, שעליהם נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, אלא נאמר תיקו בהם, וכל תיקו של איסור לחומרא, והוא תיקו חסר ן', שאין לו תיקון, חסר נו"ן שהיא העולם הבא שתיקה, כגון שתוק כך עלה במחשבה

בתר דא לעשות החטאת כמשפטה, תנאים ואמוראים, אתון דמסטרא דמדות דקודשא בריך הוא אתיתו, דטרחתון סגי לנקאה ברתא דילי, דאיהי הלכה, מאלין קליפין דערב רב, קושיין בישין דלית לון תירוץ ולא פרוקא, דעלייהו אתמר (קהלת א טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, אלא אתמר תיקו בהון, וכל תיקו דאסורא לחומרא, ואיהו תיקו חסר ן', דלית ליה תיקון, חסר נו"ן דאיהו עלמא דאתי, דתיקו דעלמא דאתי שתיקה, כגון שתוק כך עלה במחשבה. [מצוה אחר זו לעשות החטאת כמשפטה, תנאים ואמוראים אתם שמצד המדות של הקדוש ברוך הוא באתם, שטרחתם הרבה לנקות הבת שלו שהיא הלכה, מאלו קליפות, מערב רב, קושיות רעות שאין להם תירוץ ולא פירוק, שעליהם נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, אלא נאמר תיקו בהם, וכל תיקו של איסור לחומרא, והוא תיקו חסר ן', שאין לו תיקון. חסר נו"ן שהיא העולם הבא שתיקה, כגון שתוק כך עלה במחשבה].

*   *   *

באותו זמן יתקיים בהם ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו, כמו אדם ואשתו, שכבר העבר תערובת רעה ערב רב קושיה רעה מהעולם, שהם עריות של הקדוש ברוך הוא ושכינתו, עריות ישראל, כל שכן עריות שלך רועה נאמן ומהלכה שלך, שבגללם צריך לכסות סודות התורה כמו שהעמידוהו כבוד אלוקים הסתר דבר, עד שנעברים מהעולם

זמנא יתקיים בהו, (בראשית ב כה) ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו, כגון אדם ואשתו, דכבר אתעבר ערבוביא בישא ערב רב קושיא בישא מעלמא, דאינון עריין דקודשא בריך הוא ושכינתיה, עריין דישראל, כל שכן עריין דילך רעיא מהימנא, ומהלכה דילך, דבגינייהו צריך לכסאה רזין דאורייתא, כמה דאוקמוה (משלי כה ב) כבוד אלהי"ם הסתר דבר, עד דמתעברין מעלמא, ולית מלכים אלא ישראל, כמה דאוקמוה כל ישראל בני מלכים הם, בההוא זמנא, וכבוד מלכים חקור דבר, אמר רעיא מהימנא, בריך אנת לעתיק יומין, דמתמן אנת, כענפא דאתפשט מאילנא, הכי נשמתך ענפא מניה. [באותו זמן יתקיים בהם ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו, כמו אדם ואשתו, שכבר העבר תערובת רעה ערב רב קושיה רעה מהעולם, שהם עריות של הקדוש ברוך הוא ושכינתו, עריות ישראל, כל שכן עריות שלך רועה נאמן ומהלכה שלך, שבגללם צריך לכסות סודות התורה כמו שהעמידוהו כבוד אלוקים הסתר דבר, עד שנעברים מהעולם, ואין מלכים אלא ישראל, כמו שהעמידוהו כל ישראל בני מלכים הם, באותו זמן וכבוד מלכים חקור דבר, אמר הרועה הנאמן, ברוך אתה לעתיק ימים, שמשם אתה כענף שמתפשט מהאילן, כך נשמתך ענף ממנו].

*   *   *

חטאות שלהם, ואשם אמא של ערב רב דיבוק, אוחזת בכסא ששם המלכה, ולא מניחה לה לעלות מהגלות, וזכויות אוחזות בה לעלות, נשארת באויר, כמו דיבוק תלוייה באויר

חי"ת, חטאות דלהון. ואשם, אימא דערב רב, סרכא אחידת בכרסיא, דתמן מטרוניתא, ולא מנחת לה לסלקא מגלותא, וזכוון אחידן בה לסלקא, אשתארת באוירא, כגון סרכא תלויה באוירא, ודא עמודא דאמצעיתא (דאיהו אוירא), הכי אשם תלוי בצדיק, דאיהו אחיד בין שמיא וארעא. [חי"ת חי"ת חטאות שלהם, ואשם אמא של ערב רב דיבוק, אוחזת בכסא ששם המלכה, ולא מניחה לה לעלות מהגלות, וזכויות אוחזות בה לעלות, נשארת באויר, כמו דיבוק תלוייה באויר, וזה עמוד האמצע (שהוא אויר). כך אשם תלוי בצדיק, שהוא אחוז בין שמים וארץ].

*   *   *

קין כלאים היה, תערובת שלא צריכה, צד אחר שלא המין של חוה ואדם, וקרבנו מאותו צד הוא בא – הבל ממין אחד של אדם וחוה – ובמעיה של חוה התחברו אלו שני צדדים, ומפני שהתחברו ביחד, לא באה מהם תועלת לעולם ונאבדו – ועד יום זה הצד שלהם קיים, ומי שמראה עצמו במעשה חיבור זה, מעורר עליו אלו צדדים ביחד ויכול להנזק, ושורה עליו רוח אחר שלא צריך, וישראל צריכים לעורר עליהם רוח קדוש להיות קדושים, להמצא בשלום בעולם הזה ובעולם הבא

ומעץ הדעת טוב ורע ומה על דא גרים אדם מיתה בעלמא מאן דאחזי עובדא אחרא דלא אצטריך על אחת כמה וכמה. שור וחמור אוכחן. מסטרא דא אקרי שור ומסטרא דא אקרי חמור. וע"ד כתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. לא תעביד ערבובייא כחדא בגין דאתער לאתחברא סטרא אחרא כחדא לאבאשא עלמא. ומאן דפריש לון אסגי שלמא בעלמא. אוף הכא מאן דפריש לון בההוא גוונא כמה דאמרו דלא אשתכח שוע טווי ונוז כחדא האי ב"נ אסגי שלמא עליה ועל כל עלמא. [כתוב ומעץ הדעת טוב ורע, ומה על זה גרם אדם מיתה בעולם, מי שמראה מעשה אחר שלא צריך על אחת שלא צריך על אחת כמה וכמה, שור וחמור מוכיחים, מצד, זה נקרא שור ומצד זה נקרא חמור, ועל זה כתוב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, לא תעשה תערובת ביחד, מפני שמעורר להתחבר סטרא אחרא (הצד האחר) ביחד להרע העולם, ומי שמפריד אותם מרבה שלום בעולם, גם כאן מי שמפריד אותם באותו גוון כמו שאמרו, שלא נמצא שוע טווי ונוז כאחד, זה הבן אדם מרבה שלום עליו ועל כל העולם].

דקין הוה פשתים וקרבנא דהבל הוה צמר לאו דא כדא ולאו דא כדא. רזא דמלה קין כלאים הוה ערבוביא דלא אצטריך. סטרא אחרא דלא זינא דחוה ואדם וקורבניה מההוא סטרא קא אתיא. הבל מזינא חדא דאדם וחוה ובמעהא דחוה אתחברו אלין תרין סטרין. ובגין דאתחברו כחדא לא אתיא מנייהו תועלתא לעלמא ואתאבידו. [הקרבן של קין היה פשתים, והקרבן של הבל היו צמר, לא זה כזה ולא זה כזה, סוד הדבר, קין כלאים היה, תערובת שלא צריכה, צד אחר שלא המין של חוה ואדם, וקרבנו מאותו צד הוא בא, הבל ממין אחד של אדם וחוה, ובמעיה של חוה התחברו אלו שני צדדים, ומפני שהתחברו ביחד, לא באה מהם תועלת לעולם ונאבדו].

יומא דין סטרא דלהון קיימא. ומאן דאחזי גרמיה בעובדא דחבורא דא אתער עליה אינון סטרין כחדא ויכיל לאתזקא ושארי עלוי רוחא אחרא דלא אצטריך. וישראל בעאן לאתערא עלייהו רוחא קדישא למהוי קדישין לאשתכחא בשלמא בעלמא דין ובעלמא דאתי. [ועד יום זה הצד שלהם קיים, ומי שמראה עצמו במעשה חיבור זה, מעורר עליו אלו צדדים ביחד ויכול להנזק, ושורה עליו רוח אחר שלא צריך, וישראל צריכים לעורר עליהם רוח קדוש להיות קדושים, להמצא בשלום בעולם הזה ובעולם הבא].

*   *   *

המלכה ובניה ביחד הולכים – אשה זנונים מרחקת עצמה מביניהם, שלא יכולה לעמוד על גבה – אשת חיל מקרבת עצמה להתקרב אצל הכהן הגדול, וודאי טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, ומוסיפה כח ואהבה לגבי בעלה – אשת זנונים בורחת מן המקדש שלא להתקרב אצלו, שאילו באותו זמן שאשת חיל בודקת עצמה, היא מתקרבת אצלה, נאבדת מהעולם, ועל כן לא צריכה להתקרב למקדש ובורחת ממנו, ונשארו ישראל זכאים בלי תערובת אחרת לגבי סוד האמונה – בדיקת אשת חיל סם המות לאשת זנונים, וזו היא העצה שנתן הקדוש ברוך הוא לבניו, להקריב קרבן זה בשביל אשת חיל, שתברח אשת זנונים ממנה, וישארו בלי תערובת אחרת, זכאים הם בעולם הזה ובעולם הבא

את העומר וגו'. פקודא דא לקרבא קרבן העומר קרבנא דא כלא איהו בדבקותא עילא ותתא מטרוניתא ובנהא כחדא אזלין. עמר דא מקרבין ישראל בדכיותא דלהון וההוא קרבנא איהו מן שעורים ודא אתקריב למיעל רחימו בין אתתא ובעלה. [והניף את העומר וגו'. מצוה זו להקריב קרבן העומר, קרבן זה הכל הוא בדביקות מעלה ומטה, המלכה ובניה ביחד הולכים, עומר זה מקריבים ישראל בטהרה שלהם, ואותו קרבן הוא מן שעורים, וזה נקרב להכניס אהבה בין האשה ובעלה].

זנונים אתרחקת גרמה מבינייהו דלא יכילת למיקם על גבה. אשת חיל קריבת גרמה לקרבא לגבי כהנא רבא ודאי טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע ואוסיפת חילא ורחימו לגבי בעלה. אשת זנונים ערקת מן מקדשא דלא למקרב לגביה דאלמל' בההוא זמנא דאשת חיל אבדיקת גרמה איהי אתקריבת לגבה אתאבידת מעלמא וע"ד לא בעיא לקרבא למקדשא וערקת מניה ואשתארו ישראל זכאין בלא ערבוביא אחרא לגבי רזא דמהימנותא. [אשה זנונים מרחקת עצמה מביניהם, שלא יכולה לעמוד על גבה, אשת חיל מקרבת עצמה להתקרב אצל הכהן הגדול, וודאי טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, ומוסיפה כח ואהבה לגבי בעלה, אשת זנונים בורחת מן המקדש שלא להתקרב אצלו, שאילו באותו זמן שאשת חיל בודקת עצמה, היא מתקרבת אצלה, נאבדת מהעולם, ועל כן לא צריכה להתקרב למקדש ובורחת ממנו, ונשארו ישראל זכאים בלי תערובת אחרת לגבי סוד האמונה].

דסתרא דא תרתין אחתן. וכד ארחת דא לגבי דא בבדיקו דילה צבתה בטנה ונפלה ירכה דהא בדיקו דאשת חיל סמא דמותא לאשת זנונים. ודא איהו עיטא דיהב קב"ה לבנוי לקרבא קרבנא דא בגין אשת חיל דתערוק אשת זנונים מינה. ואשתארו ישראל בלא ערבוביא אחרא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. [סוד סתר זה שתי אחיות, וכאשר מריחה זו אצל זו בבדיקה שלה צבתה בטנה ונפלה ירכה, שהרי בדיקת אשת חיל סם המות לאשת זנונים וזו היא העצה שנתן הקדוש ברוך הוא לבניו, להקריב קרבן זה בשביל אשת חיל, שתברח אשת זנונים ממנה, וישארו בלי תערובת אחרת, זכאים הם בעולם הזה ובעולם הבא].

*   *   *

לעולם בהם תעבודו, מצוה זו לעבוד בעבד כנעני, והם מצד חם שגילה עריות, שנאמר עליו ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, מדוע עבד עבדים, אלא עבד לאותו עבד עולם, שהוא עולמו של יובל – סוד הגלגול, גולל אור מפני חושך, עבד אברהם שיצא מחושך, וזה זרע של חם, דיו לעבד להיות כרבו, שהוא אברהם שיצא מתרח עובד עבודה זרה, וחושך מפני אור, זה ישמעאל שיצא מאברהם, ועשו מיצחק

אותם לבניכם וגו' לעולם בהם תעבודו וגו'. פקודא דא לעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם הם תעבודו ואינון מסטרא דחם דגלי עריין דאתמר עליה ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. אמאי עבד עבדים. אלא עבד לההוא עבד עולם דאיהו עולמו של יובל. ואי תימא דהא אחוה דשם ויפת הוה אמאי לא הוה הכי כוותייהו והכי מזרעא דחם הוה אליעזר עבד דאברהם אמאי לא הוי כותיה דנפק צדיק וקב"ה אודי בברכתיה כד בריך ליה לבן. [והתנחלתם אותם לבניהם וגו' לעולם בהם תעבודו וגו' מצוה זו לעבוד בעבד כנעני, שכתוב לעולם בהם תעבודו, והם מצד חם שגילה עריות, שנאמר עליו ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, מדוע עבד עבדים, אלא עבד לאותו עבד עולם, שהוא עולמו של יובל, ואם תאמר שהרי אחיו של שם ויפת היה, מדוע לא היה כך כמותם, וכך מזרע חם היה אליעזר עבד אבברהם, מדוע לא היה כמותו, שיצא צדיק, והקדוש ברוך הוא הודה בברכתו כאשר ברך אותו לבן].

ודאי הכא ברזא דגלגולא גולל אור מפני חשך עבדא דאברהם דנפק מחשך ודא זרעא דחם. דיו לעבד להיות כרבו דאיהו אברהם דנפק מתרח עובד כו"ם. וחשך מפני אור דא ישמעאל דנפק מאברהם ועשו מיצחק. [אלא וודאי כאן בסוד הגלגול, גולל אור מפני חושך, עבד אברהם שיצא מחושך, וזה זרע של חם, דיו לעבד להיות כרבו, שהוא אברהם שיצא מתרח עובד עבודה זרה, וחושך מפני אור, זה ישמעאל שיצא מאברהם, ועשו מיצחק].

*   *   *

מי שמערב טיפה שלו בשפחה מחלת בת ישמעאל, או בבת אל נכר, שהם רע חושך, וטיפה שלו, טוב, אור, וירא אלהים את האור כי טוב, מערב טוב עם רע, עבר על מאמר אדונו, שאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו

תערובת טפין באתר דלאו דיליה גרים דא. מאן דעריב טפה דיליה בשפחה מחלת בת ישמעאל. או בבת אל נכר דאינון רע חשך וטפה דיליה טוב אור וירא אלקים את האור כי טוב. מערב טוב עם רע עבר על מימרא דמאריה דאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. [וסוד זה תערובת טיפות במקום שלא שלו גורם זה, מי שמערב טיפה שלו בשפחה מחלת בת ישמעאל, או בבת אל נכר, שהם רע חושך. וטיפה שלו, טוב, אור, וירא אלהים את האור כי טוב, מערב טוב עם רע, עבר על מאמר אדונו, שאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו].

*   *   *

הקדוש ברוך הוא באותו שערב (של ערב רב), מרכיב אותו ומביא אותו בגלגול לקבל עונשו, חוזר בתשובה עוסק בתורה ומבדיל טוב מרע, שהם איסור והיתר, טומאה וטהרה, כשר ופסול, בזה נפרש רע מטוב

בההוא דערב (רב) ארכיב ליה ואייתי ליה בגלגולא לקבלא עונשיה. חזר בתיובתא אשתדל באורייתא ואפריש טוב מרע דאינון אסור והתר טומאה וטהרה כשר ופסול. בדא אתפרש רע מטוב דאתמר ביה וייצר יצירה לטב ויצירה לביש באורייתא אפריש לון קב"ה ירית ליה נשמתא מניה למהוי שלטא על תרוייהו בחד דאיהו אור עלמא דאתי ובחד איהו חשך עלמא דין הה"ד ויפח באפיו נשמת חיים. [הקדוש ברוך הוא באותו שערב (של ערב רב), מרכיב אותו ומביא אותו בגלגול לקבל עונשו, חוזר בתשובה עוסק בתורה ומבדיל טוב מרע, שהם איסור והיתר, טומאה וטהרה, כשר ופסול, בזה נפרש רע מטוב, שנאמר בו וייצר, יצירה לטוב ויצירה לרע, בתורה הבדיל אותם, והקדוש ברוך הוא הוריש לו נשמה ממנו, להיות לו שולט על שניהם, באחד שהוא אור עולם הבא, ובאחד שהוא חושך עולם הזה, זה הוא שכתוב ויפח באפיו נשמת חיים].

זכוון וחובין. כמה דאוקמוה העושה מצוה אחת מטיבין לו. בינוני זכוון וחובוי שקולין פלגו זכוון לעילא (ס"א ופלגו לתתא) ופלגו חובוי לתתא ורזא דא מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. צדיק גמור כל זכווי לעילא וחובוי לתתא. רשע גמור חובוי לעילא וזכווי לתתא. [וכפי זכויות וחטאים, כמו שהעמידוהו העושה מצוה אחת מטיבים לו, בינוני זכויוית וחטאיו שקולים חצי זכויוית למעלה (נ"א למטה) (וחצי למטה) וחצי חטאיו למטה, וסוד זה מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, צדיק גמור, כל זכויותיו למעלה, וחטאיו למטה. רשע גמור, חטאיו למעלה וזכויותיו למטה].

נש דחב באתגלייא בתרין דרגין איהו אי חזר בתיובתא באתגלייא בין צדיקייא בגין דידעין דינוי דקב"ה ונטרין גרמייהו מלמחטי ובאתכסיא בין רשיעייא לקיים בהו ועיני רשעים תכלינה. [ובן אדם שחוטא בגלוי, בשתי דרגות הוא, אם חוזר בתשובה בגלוי, בין הצדיקים, מפני שיודעים דיני הקדוש ברוך הוא ושומרים עצמם מלחטוא, ובסתר, בין רשעים לקיים בהם ועיני רשעים תכלינה].

*   *   *

חטא של אדם שעבר על ע"ז, העביר עליו והרכיב אותו בטיפת תרח – חזר בתשובה ושבר צלמי הע"ז וכל מזונות שלו, הוא תיקן במה שחטא ושבר החטא והבנין הרע שבנה והמליך את הקדוש ברוך הוא ושכינתו על העולם מפני שקדש שמו יתברך ברבים ונכנס באש להשרף עצמו לקיים בו פסילי אלהים תשרפון באש, ולא עוד אלא שאת אביו תרח החזיר בתשובה והכניס אותו ואת אמו ואת כל בעלי אותו דור בגן עדן, וכך התלבן באש, ככסף שהוא מטב"ע המלך וזייף אותו בעופרת, מכניס אותו באש ויוצאת העופרת לחוץ, ישמעאל, ומפני זה יצא מצחק בע"ז, ונשאר אדם מלובן – אח"כ בא יצחק והתחזק בו מהחטא השני של אדם, שפיכות דמים, וזה גרם הניסיון של יצחק בסכין, והתברר בו כמי שבורר אוכל מתוך פסולת ויוצאת פסולת לחוץ, עשו שופך דמים – אח"כ בא יעקב והרכיב אותו בלבן, ונעשה עבד אצלו, להוציא שתי טיפות שזרק אדם במקום זר, וזה גילוי עריות, והוציא אותן מן לבן הארמי נחש – ובשלשה אלו היה לאדם שינוי השם ושינוי מקום ושינוי מעשה, שינוי השם באברהם, שינוי מעשה ביעקב, ושינוי מקום ביצחק – ואם לזה שנאמר בו אז ראה ויספרה קיבל בתשובה, כל שכן לאחרים

דא חובא דאדם עבר על ויצו יי' אלקים ואוקמוה אין צו אלא ע"ז אעבר עליה ארכיב ליה בטפת תרח דביה רתח לקב"ה דעבר על צו מע"ז. הדר בתיובתא ותבר צולמין דעכו"ם וכל מזוני דיליה, הוא תקין במה דחב ותבר חובא ובנינא בישא דבנה ואמליך ליה לקב"ה ושכינתיה על עלמא. [ומפני זה חטא של אדם שעבר על ויצו ה' אלהים והעמידוהו אין צו אלא עבודה זרה, העביר עליו והרכיב אותו בטיפת תרח, שבו הרתיח את הקדוש ברוך הוא שעבר על צו מעבודה זרה, חזר בתשובה ושבר צלמי העבודה זרה, וכל מזונות שלו, הוא תיקן במה שחטא, ושבר החטא והבנין הרע שבנה, והמליך את הקדוש ברוך הוא ושכינתו על העולם].

בגן דקדיש שמיה ית' ברבים ועאל בנורא לאתוקדא גרמיה לקיים ביה פסילי אלהיהם תשרפון באש ולא עוד אלא דלאבוי תרח אהדר בתיובתא ואעיל ליה ולאמיה ולכל מארי דההוא דרא בגן עדן והכי אתלבן בנורא. ככספא דאיהי מוניט"א דמלכא ושקר לה בעופרת אעיל ליה בנורא ונפק העופרת לבר ישמעאל. לובגין דא נפק מצחק בע"ז ואשתאר אדם מלובן. והאי איהו שינוי השם. דכד אתגלגל אדם בעי למעבד ליה שינוי השם. שנוי מקום. ושנוי מעשה. [במה, מפני שקדש שמו יתברך ברבים, ונכנס באש להשרף עצמו לקיים בו פסילי אלהים תשרפון באש, ולא עוד אלא שאת אביו תרח החזיר בתשובה, והכניס אותו ואת אמו ואת כל בעלי אותו דור בגן עדן, וכך התלבן באש, ככסף שהוא מטב"ע המלך וזייף אותו בעופרת, מכניס אותו באש ויוצאת העופרת לחוץ, ישמעאל, ומפני זה יצא מצחק בעבודה זרה, ונשאר אדם מלובן וזה הוא שינוי השם, שכאשר מתגלגל אדם צריך לעשות לו שינוי השם, שינוי מקום ושינוי מעשה].

אתא יצחק ואתתקף ביה מחובא תניינא דאתמר ביה על האדם דדא שפיכות דמים ודא גרם נסיונא דיצחק בסכינא ואתברר ביה כמאן דבריר אוכל מגו פסולת ונפק פסולת לבר עשו שופך דמים. [אחר כך בא יצחק והתחזק בו מהחטא השני, שנאמר בו על האדם, שזה שפיכות דמים, וזה גרם הניסיון של יצחק בסכין, והתברר בו כמי שבורר אוכל מתוך פסולת, ויוצאת פסולת לחוץ, עשו שופך דמים].

אתא יעקב וארכיב ליה בלבן ואתעביד עבד לגביה הה"ד אעבדך שבע שנים ברחל ובההיא סבה דאחלף לה באחותה עבד שבע שנים אחרנין לאפקא תרין טפין דזרק אדם באתר נכראה. ודא גלוי עריות והאי איהו לאמר. ואפיק לון מן לבן הארמי נחש. [אחר כך בא יעקב והרכיב אותו בלבן, ונעשה עבד אצלו, זה הוא שכתוב אעבדך שבע שנים ברחל, ובאותה סיבה שהחליף אותה באחותה, עשה שבע שנים אחרות, להוציא שתי טיפות שזרק אדם במקום זר, וזה גילוי עריות, וזה הוא לאמר, והוציא אותן מן לבן הארמי נחש].

אלין הוה לאדם שנוי השם ושנוי מקום ושנוי מעשה. שנוי השם באברהם. ושנוי מקום ביצחק. ושנוי מעשה ביעקב ואי להאי דאתמר ביה אז ראה ויספרה קבל בתיובתא כ"ש לאחרים. [ובשלשה אלו היה לאדם שינוי השם ושינוי מקום ושינוי מעשה, שינוי השם, באברהם. ושינוי מעשה, ביעקב, ושינוי מקום, ביצחק, ואם לזה שנאמר בו אז ראה ויספרה קיבל בתשובה, כל שכן לאחרים].

דא עבד טוב אתרא גרים ועבד רע אוף הכי אבל שאר עבדים. לעולם בהם תעבודו. קמו מארי מתיבתא ואמרו אשרי העם שככה בגימטריא משה. קם רעיא מהימנא ואמר אשרי העם שיי' אלקיו. [ומפני זה עבד טוב המקום גורם, ועבד רע גם כך, אבל שאר עבדים לעולם בהם תעובודו, קמו בעלי הישיבה ואמרו אשרי העם שככה לו, שככ"ה בגימטריא משה, קם הרועה הנאמן ואמר אשרי העם שה' אלהיו].

*   *   *